לקחת אוכל לעבודה: סלט

מה לארוחת הצהריים? ברוב הימים, סלט. וכדי לא להתעכב בחיתוך במטבח של העבודה, אני מכינה אותו כבר בבית, בשיטת השכבות. אני יוצקת את הרוטב  לתחתית הקופסא, עליו אני מניחה ירקות קשים שמתאים להם אולי להתרכך מעט, וממשיכה עם שאר ירקות; בסוף הקופסא, החסה, שנשארת פריכה ורעננה. בהפסקת הצהריים אני מנערת הכול לתוך הקערה, מערבבת ונהנית מסלט טרי ולא סמרטוטי.

בכל בוקר, כשאני מכינה לי את הסלט, אני נזכרת בשכבות החול בבקבוקי "חול אילת". נדמה לי שכמעט בכל בית בישראל היו בשנות השישים של המאה שעברה בקבוקים פקוקים שבתוכם סצנה מדברית כלשהי, לפעמים עם גמל, מחול צבעוני. הבקבוק שלנו היה מתוצרת בית: הוריי חזרו מטיול סטודנטים במצפה רמון והביאו אתם שקיקים של החול הנובי הצבעוני, שאותו זילף אבי בעיטורים גאומטריים עדינים לתוך בקבוק מעבדה. במשך שנים רבות עיטר הבקבוק את אחד המדפים בספרייה בבית הוריי. אין לי מושג מה קרה לו.

רק בקופסא אטומה, אחרת יהיה בכי

סלט מודולרי לעבודה

קודם כול, חשוב להשתמש בקופסא אטומה היטב (Lock&Lock למשל), כדי שלא תיווצר שלולית רוטב בתיק. ברור שאפשר לגוון בירקות ובתוספות, רק להקפיד על הסדר.

הרוטב
2 כפות מיץ לימון טרי
1 כף שמן זית
מעט מלח אטלנטי
מעט עלי תימין יבשים

סדר הירקות, מלמטה (הצעה)

רבע אבוקדו חתוך לקוביות
3 כפות כרוב פרוס דק
1 גזר קצוץ
חצי פלפל אדום, כתום או צהוב, קצוץ
1-2 כפות ירקות אפויים ("אנטיפסטי") –     ראו רעיונות בהמשך
כף פסטה או אורז
2 מלפפונים קצוצים
6 עגבניות שרי חצויות
6 עלי חסה ערבית, קצוצים

ירקות אפויים: רעיונות

מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה, מסדרים עליה את הירקות עם השמן והתבלינים. אופים לריכוך, משך הזמן תלוי בירקות ובחיתוך. כדי לשלוט בכמות השמן, אני חותכת את הירקות בקערה, יוצקת עליהם שתי כפות שמן ומערבבת היטב. מעבירה לתבנית, ומשתמשת בחתיכת ירק כדי לנגב את שאריות השמן מהקערה אל התבנית.

• חצאי פטריות שמפיניון עם שום, שמן זית ופטרוזיליה קצוצה (כחצי שעה, רבע שעה ראשונה מכוסה)
• צ'יפסים מקולורבי עם שמן חמניות ולימון, מוקפצים אחרי האפיה במעט שמן שומשום (כחצי שעה)
• פרוסות בטטה בשמן זית עם מרווה (כחצי שעה)
• פרוסות דלורית בשמן זית, מלח אטלנטי וחומץ בלסמי (כעשרים דקות, תלוי בעובי הפרוסות)
• שעועית ירוקה קפואה, אפויה עם שום, עגבניות שרי ושמן זית (כחצי שעה)
• סלקים קטנים שלמים עטופים בנייר אלומיניום עד לריכוך, מקולפים ופרוסים, מוקפצים בשמן חמניות עם סירופ רימונים, מעט ג'ינג'ר טרי מגורר, ומלח (כשעה, תלוי בגודל הסלק ובטריותו)

לאון ויצ'ולקובסקי, איסוף סלקים 2, 1911

קרקרים משיבולת שועל וזרעי חמניות ודלעת: מלוחים ומתוקים

אחרי שחברתי רבקה חיתנה את בנהּ-בכורהּ, התחלנו לקבל ממנה מתכונים טבעוניים שהגיעו מהורי הכלה החמודה. אחד המתכונים, שהפך בן-בית אצלי ואצל עוד חברות רבות, נקרא במקור "עוגיות/קרקרים גרנולה מלוחים של המחותן גרשון". עד מהרה קוּצר השם ל"גרשוניות". את המתכון לגרסה המתוקה קיבלתי מהכלה מירי, וברור שניתן לה השם "מיריות".

ממש אי אפשר להפסיק לאכול את הקרקרים האלה, בשתי הגרסאות. אפשר לשנות את התיבול: אני אוהבת קימל בגרשוניות וחוואיג' לקפה במיריות, אבל האפשרויות מרובות, למשל קצח או עשבי תיבול למלוחות וקינמון או וניל למתוקות.

גרשוניות: עוגיות גרנולה מלוחות 

רכיבים

3 כוסות שיבולת שועל (קוואקר) עבה

1 כוס קמח מלא או שיפון

½ כוס גרעיני חמניה

½ כוס גרעיני דלעת

1 כף מלח

1 כף קימל (לא חובה)

¼ כוס שקדים או פיסטוקים קצוצים (לא חובה)
½ 1  כוסות מים

2 כפות שמן זית – לא חובה אבל מומלץ

  

הכנה
מחממים תנור ל-180 מעלות.

מערבבים היטב את כל המרכיבים. 

מרפדים שתי תבניות אפייה בגודל התנור בנייר אפייה ומחלקים ביניהן את התערובת. משטחים בעזרת כף רטובה או במרית.

מכסים את העיסה בנייר אפייה ומרדדים במערוך לשיטוח אחיד. מסמנים בסכין או בגלגלת פיצה ריבועים או מלבנים בגודל הרצוי, ואופים כ-25  דקות בתנור.

מוציאים מהתנור, מעבירים עם נייר האפייה אל קרש חיתוך וחותכים את הקרקרים לפי הסימנים. מחזירים לתנור עד שיזהיבו ויהיו פריכים – עוד כ-20 דקות.
כשהקרקר נשבר בקלות, סימן שהוא מוכן. אם הוא רק מתקפל באלסטיות, יש לאפות עוד דקות אחדות.
מוציאים, מצננים על רשת ושומרים בכלי אטום.

הערה:  לקבלת קרקרים דקים, מומלץ לחלק את התערובת בין שתי תבניות ככתוב כאן. לקרקרים עבים יותר - מרדדים היטב בתבנית אחת. כדאי להתאמץ בשיטוח וברידוד, כדי לקבל תוצאה פריכה וטעימה ולא להוציא מהתבנית, כמו שקרה לחברה בעבודה, "שמשוניות" עבות ואימתניות.

מיריות: עוגיות גרנולה מתוקות

רכיבים
3 כוסות שיבולת שועל (קוואקר) עבה
½ כוס קמח מלא או לבן
½ כוס סוכר חום
½ כוס גרעיני חמניות
½ כוס אגוזים קצוצים גס

¾ כוס שקדים קצוצים גס

1 כף חוואיג' לקפה או קינמון

⅔ כוס מים

⅓ כוס שמן קנולה

הכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מרפדים שתי תבניות אפייה בגודל התנור בנייר אפייה ומחלקים ביניהן את התערובת. משטחים בעזרת כף רטובה או במרית. מסמנים בסכין או בגלגלת פיצה ריבועים או מלבנים בגודל הרצוי, ואופים כ-20 דקות בתנור.
מוציאים מהתנור, מעבירים עם נייר האפייה אל קרש חיתוך וחותכים את הקרקרים לפי הסימנים. מחזירים לתנור עד שיזהיבו ויהיו פריכים – עוד כעשר דקות עד רבע שעה. מוציאים, מצננים על רשת ושומרים בכלי אטום. 

הערה: המיריות נאפות מהר יותר מהגרשוניות בגלל תכולת הסוכר שלהן.

סימון ראשוני, לפני האפייה

ספרי בישול טבעוניים: שני מתכונים

אחרי שנים שבהן לא קניתי ספרי בישול, התחדשתי לאחרונה בשני ספרי בישול טבעוניים שמשמחים אותי מאד. אמנם, יש ברשת שפע של בלוגים ופורומים וקבוצות שמשמשים מקור מדהים למתכונים ורעיונות טבעוניים, אבל נחמד להחזיק ספרי בישול בבית, וכשמדובר בספר בישול טבעוני  –  נחמד פי שתיים וגם משמח. 

האחד, חמש עונות במטבח: בישול טבעוני ברוח הזֵן מאת אביטל סבג, בהוצאת גפן, הוא סנונית ראשונה ומרשימה לספרי בישול טבעוניים שיצאו לאור בארץ בשבועות האחרונים. קיבלתי אותו בערב בלוגריות שנערך במטבח של המחברת לכבוד ההשקה, ושבו הוגשו לנו מנות נהדרות ממתכוני הספר. סבג עצמה טבעונית, נטורופטית ומעבירה סדנאות רבות: ראו את האתר שלה.
הספר מחולק לעונות ברוח הזן: סתיו, חורף, אביב, קיץ והעונה החמישית: קיץ מאוחר, והמתכונים משלבים מוצרים זמינים בהכנה מוקפדת ובהגשה יצירתית (למשל רולים סלק וזוקיני) ומלווים בשפע של תמונות. את הגלידוניות הנימוחות, מאגוזים עם קרם קוקוס וקקאו, אני מתכננת להגיש כקינוח בליל הסדר הקרב ובא ומקווה להעלות כאן את המתכון בקרוב.

תוך כדי הטעימות, סימנתי לעצמי לא מעט מתכונים להכין שוב ומתכונים לנסות, ובינתיים הכנתי בהתלהבות גדולה ממרח פסטו הודי: נכון, יש הרבה מתכונים לפסטו, אבל אני מאד מאד ממליצה לנסות את המתכון הזה: הוא שונה כי אין בו אגוזים, והוא מרענן בזכות הנענע והכוסברה. הוספתי כף ממנו לטחינה ופשוט עפתי! הוא טעים גם עם אבוקדו, על לחם עם ירקות קלויים, וכתוספת מרעננת למרק עדשים. 

ממרח פסטו הודי מתוך הספר "חמש עונות במטבח"

רכיבים
1 צרור ריחן (בזיליקום)
1 צרור כוסברה
½ כוס עלי נענע
8 שיני שום, קלופות
1 כוס שמן זית
1 כפית מלח גס אטלנטי 
1-2 פלפל צ'ילי טרי או יבש (אני השתמשתי ברבע פלפל חריף ירוק)
1 כפית מיץ לימון (אני השתמשתי בשליש כוס)

הכנה
מפרידים את העלים מהגבעולים ונפטרים מהגבעולים. שוטפים היטב את כל הירק ומייבשים. טוחנים במעבד מזון את כל הרכיבים. טועמים ומתקנים תיבול. 
אם לא משתמשים בכל הכמות מיד, כדאי להקפיא במנות קטנות.

~ ~ ~

הספר האחר הוא Appetite for Reduction  מאת אייסה צ'אנדרה מוסקוביץ, אשה רבת-פעלים טבעונית, שמפעילה את האתר  Post Punk Kitchen, שבו יש מתכונים ופורומים וקישורים רבים.  אפשר היה ללכת לאיבוד שם מרוב מתכונים ורעיונות אילולא האינדקס המושקע ומנוע החיפוש הנהדר! מוסקוביץ פרסמה ספרי בישול טבעוניים אחדים שהתלבטתי ביניהם: הספר הזה מתמקד במתכונים דלי שומן ודלי קלוריות מכל העולם, מסודרים לפי נושאים (מרקים, סלטים, ממולאים, קדרות), עם אייקונים לציון דיאטות מיוחדות (ללא גלוטן, ללא סויה). שני המתכונים שניסיתי היו מעולים, אם כי מעט מתוקים לטעמי, וגם בספר הזה סימנתי לי מתכונים שאתנסה בהם בעתיד הקרוב.

לחם תירס טבעוני

ע"פ הספר  Appetite for Reduction

שיניתי מעט את הרכיבים כדי להתאים לטעמי

רכיבים
1 כוס חלב שקדים או אורז לא ממותק או חלב סויה
1 כפית חומץ תפוחי עץ
1 כוס קמח תירס
1 כוס קמח חיטה מלא
1 כפית אבקת אפייה

½ 1 כפיות מלח

2 כפות שמן קנולה

1 כוס גרגרי תירס טריים או מופשרים מהקפאה

½ כוס בצל ירוק קצוץ דק

הכנה
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס) ומשמנים קלות תבנית מרובעת 20×20 ס"מ.
מוזגים את החומץ לכוס החלב ומשהים חמש דקות להחמצת החלב. מנפים לקערה בינונית את הקמחים, מוסיפים אבקת אפייה ומלח. יוצקים את השמן והחלב לתערובת ומערבבים. מוסיפים גרגרי תירס ובצל, מערבבים ומעבירים לתבנית.
אופים כ-25 דקות או עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא יבש.
מצננים, פורסים ומגישים. ניתן להקפיא.


אני הגשתי את הלחם עם גרסה טבעונית לתבשיל מוֹלֶה מקסיקני, אף הוא מהספר, וגם עם טחינה ופסטו בניחוח הודי מהמתכון לעיל: לגמרי טעם של עוד!

כפל כופתאות קובה במרק חמוץ

מדי כמה חודשים אני נפגשת עם חברות לבוקר של בישולים: כל אחת מודיעה מה בא לה ללמוד (או ללמד) להכין, ואנחנו מתארגנות באחד הבתים עם קופסאות, מתכונים, חומרי גלם והרבה מצב רוח טוב. מכינות ואוכלות ארוחת בוקר מושקעת, ובין לבין מרימות פרוייקטים רציניים. אני הטבעונית היחידה בחבורה, ובתור שכזו זוכה להתחשבות מקסימה שמאתגרת בהחלט את השאר. 

באחד המפגשים לימדה אותנו מרילין פטנטים וטריקים להכנה מוצלחת של קובות. מאז, אני רואה בעצמי מומחית לקובה, ואפילו נשמעתי מכריזה את האמירה המעצבנת: "קובה? מה, זו בכלל לא בעייה..." אז לא בדיוק: זו מיומנות נרכשת, ובפעמים הראשונות לא קלה, אבל בהחלט שווה להתאמץ. ואם כבר מתאמצים, כדאי להכין כמות גדולה ולחלק למקפיא. אמת, להכנת כמות גדולה מאד כדאי לגייס עוד זוגות ידיים לגלגול בכיף.

קובות ומליות

הפטנט: מכינים מראש את המלית ומקפיאים אותה בכדורונים קטנים. ניתן כמובן להשתמש במלית לא מוקפאת, אבל לשם כך כדאי להצטייד גם באצבעות מיומנות וגם בשנים רבות של עזרה במטבח לסבתא עיראקית.

מלית פסטו סלק בהשראת מרילין איילון

1 סלק בינוני (בערך 200 גרם) מבושל או אפוי
1 שן שום
30 עלי ריחן (בזיליקום)
3 כפות שמן זית
½ כוס גרעיני חמניות
מלח ופלפל לפי הטעם

הכנה
מנקים היטב את העלים, מקלפים את הסלק, וטוחנים במעבד מזון את כל הרכיבים.
יוצרים מהמחית כדורונים קטנים, מסדרים אותם על ניילון נצמד או נייר אפייה, מכסים בעוד שכבה של ניילון נצמד או נייר אפייה, ומקפיאים לפחות לשלוש שעות. אפשר לשמור שבועות אחדים במקפיא.

מלית סלק ופסטו קפואה מתעטפת בסולת

מלית דלעת, כוסברה ותפוז

המלית הזו נולדה כשנוכחתי לדעת שאין מספיק פסטו סלק למילוי הקובות ונזכרתי במגש אנטיפסטי עם דלעת שחיכה במקרר.

1 כוס דלעת אפויה או מבושלת
½ כוס עלי כוסברה
½ כוס זרעי חמניות
גרידה מתפוז שלם
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל לפי הטעם

הכנה
מנקים היטב את העלים. מקפיצים את זרעי החמניות במחבת לקלייה מהירה (לא חובה, אבל זהירות שלא יישרפו). טוחנים במעבד מזון ומכדררים לכדורונים. מקפיאים.

כדורי מלית דלעת מחכים לקיבוב

מעטפת קובה

להכנת כ-30 קובות קטנות

300 גרם סולת מנופה
חצי כפית מלח
כוס עד כוס וחצי מים

הכנה
מעבירים את הסולת לקערה ומוסיפים מלח. יוצקים בהדרגה את המים ומערבבים עד שמתקבלת תערובת במרקם של משחה סמיכה. משהים לחצי שעה לפחות! בזמן ההשהייה הבצק נהיה קל לעיבוד.
מתארגנים: מכינים את כדורי המלית על מגש, מכינים בצד עוד מגש, מרופד בניילון נצמד או בנייר אפיה. מכינים קערה שטוחה עם מים, להרטבת הידיים. בידיים רטובות לוקחים כפית מהמלית, משטחים אותה בין האצבעות ומניחים על הבצק המשוטח את כדור המלית. מותחים בעדינות את הבצק עד לסגירת כדור שלם, מגלגלים אותו בעדינות בין כפות הידיים, ועוברים לקובה הבאה.
אפשר להקפיא את הקובות לפני הבישול ולהוציא בכל פעם את המספר הרצוי למרק.
יש לבשל את הקובות כחצי שעה במרק שרותח בעדינות. 


מרק חורף חמצמץ

שימו לב, אפשר לבשל קובה בכל מרק! חברתי רבקה הגישה קובה במלית סלק במרק אפונה, והאפקט הסגול-ירוק היה מהמם.

רכיבים
2 כפות שמן זית
1 בצל בינוני
6 שיני שום
5 גבעולי סלרי, בלי העלים
5 זוקיני, חתוכים ליתדות קטנים (1x3 ס"מ בערך)
1 פטרית פורטובלה גדולה, קצוצה לקוביות קטנות

½ כוס עלי כוסברה 

½ כוס עלי פטרוזיליה 

5 בצלים ירוקים (החלק הירוק בלבד) 

1 כף נענע מיובשת

1 כפית זרעי כוסברה, כתושים

1 לימון גדול ועסיסי

1 כפית חומצת ("מלח") לימון (לא חובה)

2 ליטר מים

הכנה

קולפים בצל ושום ופורסים לפרוסות דקות. קוצצים דק את הסלרי.

מחממים בסיר גדול על להבה בינונית את השמן ומזהיבים תחילה את השמן ואז את השום. מוסיפים את הסלרי, מכסים ומאדים שלוש דקות. מוסיפים את הפטריה הקצוצה, מכסים ומאדים כעשר דקות. 

בזמן האידוי, מנקים היטב וקוצצים את הכוסברה, הפטרוזיליה והבצל הירוק.

מוסיפים את הירק הקצוץ, את הנענע המיובשת ואת זרעי הכוסברה. סוחטים את הלימון היטב ומוסיפים את כל המיץ ואת בשר הפרי שנשאר במסחטה. יוצקים מים, מוסיפים חומצת לימון (אם משתמשים), מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים על להבה קטנה כשעה. ממליחים, מפלפלים ומוסיפים עוד מיץ לימון אם צריך.

בשלב זה מוסיפים בעדינות את הקובות ומבשלים עוד חצי שעה.

גולאש פטריות עם קוסקוס ביתי

מזרח ומערב בצלחת טבעונית: גולאש מפטריות מוגש על קוסקוס פטנט שמכינים לבד, מסולת.

הפטריות הן מזון מעולה לטבעונים ולכולם: הן עשירות בחלבונים ובשפע ויטמינים ומינרלים, דלות בפחמימות ובשומן, כלומר בקלוריות, ויש להן מרקם "בשרני" ומשביע. בתבשיל שכאן, הפטריות ספגו חומץ בלסמי לפני הבישול, מה שהעמיק מאד את טעמן המוצלח ממילא. אפשר להגיש את התבשיל על אטריות רחבות או על אורז, אבל לטעמי הקוסקוס הביתי, "סולת בלולה בשמן," הוא השילוב המוצלח ביותר.

***גולאש פטריות ***
לחמישה סועדים רעבים

אם קונים פטריות בשוק, ולא במארזים קטנים ויקרים, המחיר שלהן סביר ביותר. בערך באמצע שוק הכרמל יש דוכן שמוכר סוגים שונים של פטריות, טריות ומיובשות, במחירים שנעים בין 20 ש"ח לקילו שמפיניון ועד כ-80 ש"ח לקילו פורצ'יני מיובשות.

רכיבים
2 כפות פטריות שיטאקה מיובשות
חצי כוס מים רותחים
1 ק"ג פטריות טריות, למשל שילוב של פורטבלו גדולות וקטנות
3 כפות חומץ בלסמי
3 כפות שמן זית
1 בצל בינוני, קלוף ופרוס דק
5 שיני שום, קלופות ופרוסות דק
3 ענפי קורנית טרייה (טימין) או כפית קורנית מיובשת
מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם

הכנה

בקערה קטנה מניחים את הפטריות המיובשות ויוצקים עליהן את המים הרותחים. משרים חצי שעה.
מנקים או מקלפים את הפטריות וחותכים אותן לקוביות גדולות. מעבירים לקערה גדולה, ומתיזים את החומץ הבלסמי על הפטריות. לא כולן יספגו חומץ, וזה בסדר.
מחממים בסיר גדול את השמן ומאדים בו את הבצל עד שיזהיב. מוסיפים את השום, מזהיבים ומוסיפים את הפטריות. מקפיצים קלות, מוסיפים את הקורנית. מוסיפים את הפטריות המיובשות עם נוזלי ההשרייה, מכסים את הסיר ומרתיחים. מיד עם הרתיחה, מעבירים ללהבה קטנה ומבשלים ברתיחה עדינה כעשר דקות, שבמהלכה הפטריות יגירו הרבה נוזלים לרוטב. טועמים, ממליחים ומפלפלים בעדינות. מוציאים את גבעולי הקורנית ומגישים עם קוסקוס.
טעמו של התבשיל משביח מאד כעבור יום-יומיים במקרר.

*** קוסקוס פטנט ***

להכנת  ½2 כוסות קוסקוס

מה הפטנט? מכינים את הקוסקוס בתנור מיקרוגל, בכלי רחב ושטוח. זמן ההכנה: שבע דקות.

רכיבים
1 כוס סולת
1 כוס מים רותחים
2 כפות שמן קנולה או חמניות
1 כפית מלח

הכנה

משתמשים בקערה ייעודית לבישול במיקרוגל, עם מכסה. אני השתמשתי בקערה רחבה שנפחה 2 ליטר.

מערבבים בקערה את כל הרכיבים, ומערבבים היטב. מתקבלת יציקה. 
מחממים במיקרוגל 3 דקות ו-30 שניות. מוציאים, מערבבים היטב במזלג עד שמתקבלת תערובת די פירורית. 
מחזירים למיקרוגל ומחממים עוד 3 דקות ו-30 שניות. מפוררים היטב במזלג עד שמתקבלים פירורים זערוריים של קוסקוס.
אם מכינים כמות גדולה יותר, יהיה יותר קשה לפורר במזלג, ועדיף לצנן מעט ולפורר במעבד מזון.

 יוצקים מים רותחים על הסולת והשמן

באמצע הבישול - מתחילים לערבב

ממשיכים לערבב ומחזירים למיקרוגל

נפלאות הפילו - כיסונים ממולאים בדלעת מופלאה

כל דבר משתדרג במעטפה פריכה של בצק פילו, ולמרות השמועות, ממש קל לעבוד אתו: במעט מאד עבודה מתקבלים מאפים מרשימים, "אוכל אצבעות" אולטימטיבי, שניתן להקפיא ולחמם בתנור או על פלטה.

אפשר למלא במלית מתוקה או מלוחה, ואפשר לשדרג שאריות למנה נהדרת, כפי שקרה לי: התנור עבד במלוא המרץ, וכדי לנצל את האנרגיה שלו הוספתי תבנית עם פרוסות דלעת משוחות במעט שמן זית. רק כעבור כמה ימים נזכרתי בדלעת האפויה שבמקרר, והשתמשתי בה למילוי כיסונים מבצק פילו. 

נ"ב: אני מפשירה חבילות ומחזירה למקפיא בלי למצמץ, ולא מבחינה בשינוי בתוצאה.

רכיבים
6-8 עלי פילו מופשרים
שליש כוס שמן קנולה
2 כפות שומשום לפיזור

מלית
500 גרם דלעת מקולפת
1 כף שמן זית
עלים מגבעול מרווה אחד
מלח גס לפיזור
מלח לתיבול
חצי כפית ממרח קארי

הכנה
מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות), מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה. חותכים את הדלעת לקוביות גדולות, מברישים בשמן זית, מפזרים עלי מרווה ומלח גס. אופים עד לריכוך, כחצי שעה. מסננים היטב, מועכים במזלג או במעבד מזון. מוסיפים ממרח קארי ומלח לפי הטעם. מצננים. עד כאן אפשר להכין ימים אחדים מראש ולשמור במקרר.

מחממים את התנור לחום בינוני-גבוה (200 מעלות), מרפדים תבנית בנייר אפייה. 

כאמור, העבודה עם הבצק קלה מאד: מפשירים חבילה, פורסים אותה על משטח ומכסים במגבת. מכינים בצד את המלית, קערית עם שמן, מברשת, עדיף מסיליקון, ותבנית מרופדת בנייר אפיה. מוציאים מהחבילה בכל פעם עלה, מברישים בשמן, מניחים עליו עלה נוסף ומברישים גם אותו.מסמנים בסכין חדה ריבועים או מלבנים ליצירת כיסונים. מניחים על כל ריבוע או מלבן כף מלית, וסוגרים בצורה הרצויה, כמו בורקס. אם בצק נקרע, אל דאגה: מכסים את הקרע בעלה בצק נוסף. צובטים או מקפלים לסגירה, מברישים את הכיסונים המוכנים, מפזרים מעט שומשום, ואופים כעשר דקות עד להזהבה. 
אם לא מגישים מייד, מצננים על רשת ושומרים בכלי אטום במקרר.

במהלך הקיפול למעטפה

אחרי האפייה

גיוונים 

מלוח: כל תערובת מתובלת היטב של ירקות או קטניות שאינם רטובים מדי; למשל, קרם התרד של הלזניה הטבעונית, או טוויסט על סמוסה הודית: מלית של תפוחי אדמה מבושלים ומעוכים עם כוסברה, מעט ממרח קארי וכף גדושה של אפונת גינה מבושלת.

מתוק:  מסדרים בתבנית שקעים שני ריבועים לא חופפים של פילו, מניחים בתוך כל שקע תפוחי עץ או אגסים קלופים וקצוצים שבושלו עשר דקות במים עם סוכר וקינמון, מסוננים. צובטים את ריבועי הבצק לשקיק. אחרי האפייה מפזרים אבקת סוכר. 

שקיקים מתוקים במלית פירות יבשים

בכל פעם שאני מבשלת דלעת, אני נזכרת בספר הילדים האהוב על הדלעת המופלאה: 

לחם ללא לישה

חובבי האפייה מכירים את המתכון המופלא הזה, שפיתח  ג'ים לייהי בניו יורק (קישור למשל כאן) ומסתובב כבר כמה שנים ברשת: מכינים בצק נוזלי מאד, עם מעט שמרים. משהים שעות רבות (עד יממה), ואופים בכלי סגור שהולהט היטב בתנור חם. מתקבל לחם שמרקמו מזכיר לחם שאור, וטעמו גן עדן. 

כשהבאתי לא מזמן את הגרסה שלי ללחם לארוחה משפחתית, התבקשתי להעלות את המתכון בבלוג.
אז דור היקרה, מזל טוב ליום הנישואין, והנה המתכון במיוחד בשבילך:

רכיבים

3 כוסות קמח*
¼ כפית שמרים יבשים

¾ 1 כפיות מלח

½ 1 כוסות מים

מעט קמח תירס או קוואקר גס, לפיזור בתחתית

הכנה

בקערה גדולה מערבבים את הרכיבים לבצק נוזלי. מכסים במגבת ומשאירים במקום קריר (לא בשמש) למשל 18-12 שעות.

מדליקים תנור לחום הגבוה ביותר, ומחממים בו כלי פיירקס גדול בעל מכסה (אני משתמשת בכלי קורנינג). 
מעבירים את הבצק למשטח מקומח. הוא מאד נוזלי ודביק ולכן כדאי לקמח היטב את הידיים.
כשהכלי לוהט, מוציאים אותו בזהירות רבה, מפזרים בתחתית מעט קמח תירס או קוואקר. מסמנים בסכין חדה חריצים (לא חובה) ומעבירים את הבצק לכלי. 

מכסים ומכניסים לתנור. אופים בחום הגבוה כחצי שעה. מסירים את המכסה, מנמיכים לחום בינוני ואופים עוד כרבע שעה.
מוציאים מהתנור, הופכים על רשת ומצננים.

* הערה על קמח: אני מערבבת קמח לבן עם קמח מלא וקמח שיפון, אבל הלחם מעולה בכל צירוף, וגם כשמכינים אותו רק בקמח לבן.

לכיכר הזו הוספתי די הרבה קמח במהלך ה"עיצוב" ולכן הצלחתי לחרוץ בה סימנים יפים