מיני פאי ליים

חברה ללימודים הביאה ליים מהעץ בחצר ביתה, והחלטתי לנצל את ההזדמנות לנסיונות אפייה. כעבור שבוע, הגשתי לה ולקבוצת הלימוד שלנו פאי ליים מיניאטורי. כולם אהבו, והבטחתי לפרסם את המתכון. גם בשווקים יש עכשיו ליים. אם לא מתאים לכם להתעסק יותר מדי במטבח בימים קשים אלה, אפשר להכין ממנו ליימונדה מרעננת ומרווה. כף מיץ, כפית (או שתיים) סוכר, מעט מים רותחים להמסה, וכוס גדושה מים קרים וקוביות קרח. לרוויה!

לתריסר מיני-פאי ליים

יש לקחת בחשבון הכנה מראש: להשרות את אגוזי הקשיו (כשש שעות),  לאפות את הקלתיות, להקפיא את הפאי עם המלית לפחות שעתיים לפני ההגשה, וגם להוציא מהמקפיא למקרר לחצי שעה, כדי להגיש במרקם חלק ולא קפוא מדי.

לקלתית 

14 עוגיות פתי בר (אני מעדיפה של גטניו)

4 כפות חמאת קקאו

1 כף ממרח לוטוס 

הכנה

מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס), מרפדים תבנית שקעים ב-12 עטרות נייר לאפייה (מנג'טים). 

ממיסים את חמאת הקקאו בקערה במיקרוגל (40 שניות) או מעל סיר עם מים רותחים (באן מרי). מרסקים את העוגיות במעבד מזון ומוסיפים את חמאת הקקאו המומסת ואת ממרח הלוטוס.

מחלקים את התערובת בין 12 העטרות שבתבנית. מהדקים בעזרת כף או תחתית של כוס צרה. אופים כשבע דקות. מצננים.

למלית

1 כוס קשיו מושרה במים לפחות 6 שעות

1/2 כוס מיץ ליים 

כפית קליפת ליים מגוררת 

2 כפות סירופ מייפל או אגבה

165 מ"ל חלב קוקוס
1/4 כוס חמאת קקאו מומסת
לקישוט (לא חובה): שש פסיפלורות

לפני ההקפאה

הכנה
מסננים את הקשיו וטוחנים בבלנדר עם חלק מחלב הקוקוס עד לקבלת משחה חלקה. אני השתמשתי בבלנדר של הקנווד הישן שלי, והתוצאה היתה מעולה. מוסיפים את שאר חלב הקוקוס, טוחנים עוד ומעבירים לקערה. מוסיפים מיץ ליים, קליפה מגוררת, חמאת קקאו מומסת וסירופ אגבה. בודקים את הטעם ומתקנים אם צריך. 
יוצקים את התערובת על התחתיות האפויות, ומעבירים למקפיא לפחות לשעתיים. חצי שעה לפני ההגשה, מעבירים למקרר.
אם רוצים, אפשר לקשט כל מיני-פאי בתוכן של חצי פסיפלורה.

מסלה דוסה - "קרפ" הודי במלית תפוחי אדמה

לארוחת הערב, החלטתי להכין מסלה דוסה. חברתי רחלי, שאוהבת אוכל הודי, שמעה את התכנית ותהתה: "אבל מי יטרח להכין מאכל כל כך מסובך?" כי זו אכן טרחה, ללא ספק. ואיכשהו, דווקא בימים מעיקים אלה, התחשק לי לטרוח, ואני ממליצה לכולם לנסות להכין את המעדן הזה, שאמנם דורש עבודה אבל אינו מסובך מדי.

טעמתי מסלה דוסה לראשונה במסעדה הודית בלונדון לפני עשרות שנים, ואני עדיין זוכרת את ההתפעלות וההתלהבות מהטעמים והמרקמים הנהדרים. בכל פעם שחזרתי לאותה מסעדה, וגם במסעדות הודיות אחרות, הזמנתי את המאכל הצנוע הזה: קרפ פריך מקופל על מלית של תפוחי אדמה מתובלים בעדינות בזנגוויל, כמון, כוסברה. 

נכון, הדוסה (הקרפ) שטיגנתי לא נראית כמו אחיותיה ההודיות האותנטיות, אבל טעמה מופלא והמלית - שפתיים יישקו! נכון, התהליך מתמשך על פני יממה, ונשארים בסופו כלים לא מעטים להדחה. תחליטו בעצמכם אם מתאים לכם או לא. במשך שנים שמרתי ב"מועדפים" שלי מתכונים לדוסה, ועכשיו אני מצטערת שלא ניסיתי אותם מזמן! לדעתי - ההשקעה שווה את הטרחה. שימו לב: אם נשמע לכם מוגזם להשרות אורז ועדשים, לטחון, להתסיס ולטגן דוסות, אפשר להכין את המלית, לעטוף אותה בעלי סיגר מהמקפיא ולטגן או לאפות. זה יהיה יותר סמוסה מאשר דוסה, אבל בהחלט טעים.

לתערובת הדוסה

1 כוס אורז

1/2 כוס אוּרָד דַּאל (נראה כמו עדשים לבנות, להשיג בחנויות כמו "מזרח ומערב")

מים 

כפית מלח

הכנה

שוטפים היטב את האורז ואת האורד דאל בשני כלים שונים, ומשרים בהרבה מים למשך לילה (או 12 שעות).

מסננים את מי ההשרייה, וטוחנים בבלנדר, לחוד, את האורז ואת הדאל עם עוד מים (בערך כוס לכל סיבוב). אני טחנתי בבלנדר של קנווד ישן מאד. נראה לי שתוצאות דומות יתקבלו במעבד מזון. מאחדים את העיסות הטחונות בקערה גדולה מאד, שתאפשר תסיסה של העיסה, מוסיפים מלח ומערבבים. אם העיסה מאד דחוסה ולא דלילה, מוסיפים מים.

מכסים את הקערה במגבת נקייה ומשאירים לתסיסה כשש שעות, בטמפרטורת החדר (לא במקרר).

לקראת סוף זמן התסיסה, מכינים את המלית (מסלה, בהמשך) ושומרים אותה בצד.

ולטיגון: מחממים היטב מחבת טפלון מאיכות טובה. מנגבים אותה בנייר מטבח ספוג בשמן, וכשהיא חמה יוצקים לתוכה כחצי מצקת של הבלילה. מסובבים את הבלילה במחבת באמצעות המצקת, עד שתכסה את כולו, מכסים את המחבת ומטגנים כשש דקות, עד שהדוסה לגמרי נפרדת מהמחבת. הופכים את הדוסה, מטגנים שתי דקות, מניחים על הדוסה שבמחבת כף גדושה מתערובת המסלה, מקפלים שני קיפולים, ממשיכים לטגן דקה או שתיים, ומגישים.

חוזרים על הפעולה, כולל ניגוב המחבת במעט שמן.

חשוב לצקת בכל פעם רק מעט עיסה, כדי שתתקבל דוסה דקיקה. חשוב לטגן בכיסוי ובסבלנות.

מספר הדוסות תלוי בגודל המחבת. מהכמות שכאן יתקבלו כשמונה דוסות במחבת בקוטר 26 ס"מ (קחו בחשבון פחת קלאסי של הדוסה הראשונה שלא מצליחה). 

אם נשארה עיסה ולא מספיק מסלה, אפשר להוסיף לה עשבי תיבול קצוצים ולטגן מעין "חביתת ירק".

למלית (מסלה)

5 תפוחי אדמה בינוניים

2 כפות שמן חמניות

1 כף עדשים אדומות

1 כף אגוזי קשיו קצוצים

1 כפית זרעי חרדל

2 בצלי שאלוט, קלופים וקצוצים דק

2 ס"מ ג'ינג'ר טרי, מגורר

2 כפיות עלי קארי מיובשים

1/8 כפית זרעי כמון

1/2 כפית אבקת כרכום

1/2 כוס מים

מלח לפי הטעם

2 כפות עלי כוסברה קצוצים

הכנה

מקלפים וחותכים את תפוחי האדמה לרבעים. מבשלים לריכוך (עשר דקות בסיר לחץ). חותכים לקוביות קטנות.

במחבת רחבה או ווק מחממים את השמן על להבה בינונית ומוסיפים העדשים האדומות, זרעי החרדל והקשיו הקצוץ. מטגנים כדקה, עד שהעדשים משנות לגמרי את צבען. מוסיפים את השאלוט הקצוץ ואת הג'ינג'ר וממשיכים לטגן כדקה. מוסיפים את הכמון ועלי הקארי, מטגנים דקה ומוסיפים את קוביות תפוחי האדמה. מערבבים ומועכים תוך כדי ערבוב. מוסיפים את אבקת הכרכום ואת המים, מערבבים היטב, מוסיפים כוסברה קצוצה ומכסים. מבשלים כעשר דקות. 

 מטגנים את העדשים עם הקשיו וזרעי החרדל

מוסיפים שאלוט קצוץ וג'ינג'ר

מוסיפים תפוחי אדמה, כרכום וכוסברה

מקפלים את הדוסה על המלית

בתיאבון!

מרק דלעת בניחוח לימונית ותפוז

Please scroll down for English

אֵי-זֶה מָ-רָק!

אֵי-זֶה מָ-רָק!

מְרַק בֵּין-עַרְבַּיִם,

אֵי-זֶה, הוֹ אֵי-זֶה מָ-רָק!

מתרגומה היפה של רנה ליטוין ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"

הסריקה מהספריה של סטודיו דני קרמן - תודה!

מרק הוא חלק בלתי נפרד מארוחת הערב שלי: בחורף ובקיץ, קר או חם, צלול או סמיך, לבד או עם תוספות, למנה ראשונה או כארוחה משביעה בפני עצמה. אצל דרויאנוב יש לא מעט סיפורי מרק, שמלמדים כל כך הרבה על חיי היהודים באירופה. למשל:

"עני-קבצן בא אצל גבאי ליטול פייס לסעודה.  אמר לו הגבאי: נסתחפה שדך.  כבר חילקתי כל הפייסות לעניים שקדמוך, ולא נשאר אלא פייס אחד – לביתו של עשיר רע-עין.

נטל העני את הפייס והלך לשם.  כשישבו לסעוד הגישו לבני-הבית מכל טוב, ולאורח-העני הגישו מרק-קלוש: מים הרבה וגריסים מעטים בתחתית הפינכה.  קם העני והתחיל פושט מכנסיו.  נבהלו בני-הבית:

מה הלה עושה?

השיב העני: אומר אני לצלול אל תוך המים ולדלות את הגריסים..."

ג'ון אלין (1991-1934), בית תמחוי ליהודים עניים

  על בית התמחוי הזה במזרח לונדון אפשר לקרוא כאן  

(באנגלית קוראים לבית תמחוי "מטבח מרק")

מרק הדלעת הזה הוא עדין ומרענן, וקל מאד להכנה. בפסח אכלנו אותו עם קניידלך טבעוניים.  

רכיבים

2 כפות שמן קנולה או חמניות

חצי בצל סגול בינוני או חצי כוס גבעולי בצל ירוק (החלק הלבן בלבד)

גבעול לימונית (למון גראס) חרוץ לאורכו אך לא חתוך

3 שיני שום

כפית גדושה זנגוויל טרי מגורר

2 בטטות בינוניות

1 גזר בינוני

חצי ק"ג דלעת

קליפה מגוררת מתפוז אחד

כפית אריסה מתוקה (יותר אם אוהבים חריף)

900 מ"ל מים

מלח לפי הטעם

פלפל שחור גרוס

להגשה (אם רוצים): מעט זרעי דלעת

הכנה

קולפים וקוצצים בצל ושום. קולפים וקוצצים בטטות, גזר ודלעת. בסיר גדול, על להבה בינונית, מחממים שמן ומאדים בו את הבצל עד שמשקיף. מוסיפים שום, זנגוויל ואת גבעול הלימונית. מאדים חמש דקות בבחישה מדי פעם. 

 מוסיפים קוביות בטטה, גזר ודלעת, בוחשים, מכסים את הסיר ומאדים כחמש דקות. מוסיפים את המים, קליפת תפוז, אריסה, מלח ופלפל. מביאים לרתיחה, מעבירים ללהבה קטנה ומבשלים, מכוסה, כשלושים דקות, עד שכל הירקות רכים מאד. מוציאים ומסלקים את גבעול הלימונית. טוחנים את המרק בבלנדר מוט, טועמים ומתקנים טעם. יוצקים לקערה ומפזרים מעט זרעי דלעת מעל.

אוכלים מרק: השועל והחסידה

Rosh Hashana "Signs"

Orange-  and Lemongrass-Scented Pumpkin Soup

Ingredients

2 Tablespoons canola or sunflower oil

½ medium red onion or ½ cup chopped scallions (white part only)

1 stalk lemon grass, split lengthwise but not cut

2 cloves garlic

1 heaped teaspoon grated fresh ginger

2 medium-sized sweet potato

1 medium-sized carrot

500 gram pumpkin

Grated rind from 1 orange

1 teaspoon sweet harissa

900 milliliters water

Salt to taste

Freshly ground pepper to taste

To decorate (option): pumpkin seeds

Method

Peel and chop onion and garlic. Peel and chop sweet potatoes, carrot and pumpkin. In a big pan, heat oil over medium flame and sauté the onion until translucent. Add garlic, ginger and lemongrass. Sauté five minutes, stirring occasionally.

Add sweet potatoes, carrot and pumpkin. Cover and cook for five minutes. Add water, orange rind, harissa, salt and pepper. Bring to boil, lower flame and cook, covered, about 30 minutes until all vegetables are very soft. Remove and discard lemongrass. Puree the soup with an immersion blender. Taste and adjust salt. 

Serve with a scattering of pumpkin seeds or with matzo balls/knaidlach.

קיש טבעוני מעולה — "ריש לקיש"

התכנסנו לחגוג ימי הולדת של קיץ, והקיש המופלא הזה היה כוכב הסעודה. הבצק פריך במידה, וקרם הקישואים, עם נגיעות נענע, פסטו וקליפת לימון, היה מצע יפה וטעים לחצאי העגבניות הצבעוניות שהונחו עליו.
את הרעיון לבצק, שעושה שימוש בשמן זית קפוא במקום מרגרינה, מצאתי בספר הנחמד Vegan Pie in the Sky.

 קיש קיש קריא!

רכיבים לבצק

לתבנית אחת מלבנית בגודל 35x13 ס"מ ותבנית אחת עגולה בקוטר 24 ס"מ

2/3 כוס שמן זית

3/4 כפית מלח

1 כף שומשום

1 כפית קצח

½ 2 כוסות קמח (לבן, או חצי לבן וחצי מלא)

8-4 כפות מים קרים מאד

1 כף חומץ תפוחי עץ

נייר אפייה ושלוש כוסות קטניות לאפייה מקדימה

הכנה

מתחילים כחצי שעה מראש: מודדים את השמן לכלי פלסטיק ומקפיאים. 

מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס).

מנפים קמח לקערת מעבד המזון, מוסיפים מלח, שומשום וקצח ומעבדים לערבוב. מוסיפים את השמן מהמקפיא, מעבדים, מוסיפים כף חומץ ומוסיפים בהדרגה, כף אחר כף, את המים. אם משתמשים בקמח מלא, צריך יותר מים. מעבדים עד שהפירורים מתחילים להתגבש לבצק. מפסיקים, לשים במהירות לעיבוד. חוצים את הבצק ומרדדים כל חלק למשטח שיכסה את התבנית עם עודפים לשוליים.

מעבירים את הבצק המרודד בזהירות לתבנית, מהדקים לפינות, חותכים בסכין את העודפים.

מכסים כל תבנית בנייר אפייה, מפזרים עליה כוס וחצי קטניות, ואופים רבע שעה.

מוציאים מהתנור, מסירים את נייר האפייה והקטניות. שומרים את הקטניות בצנצנת לשימוש חוזר. עד כאן ניתן להכין מראש ולהקפיא את הקלתיות. או לשמור במקרר עד יומיים לפני המילוי והאפייה.

מלית קרם קישואים לימוני

3 כפות שמן זית

8 קישואים

4 שיני שום

2 גבעולי בצל ירוק

2 כפות נענע קצוצה

2 כפות מיץ לימון טרי

קליפה מגוררת מלימון אחד

6 כפות שקדים טחונים (אפשר להשתמש בשקדים שנשארו מהכנת משקה שקדים)

2 כפות פסטו

מלח 

פלפל שחור גרוס
1 חבילה (250 מ"ל) שמנת סויה אלפרו

לקישוט

עגבניות שרי (מודדים מראש כמה ייכנסו לתבנית)

הכנה

חוצים את עגבניות השרי. אם הקלתיות מוכנות מראש, מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס). 

במחבת גדולה מחממים שמן ומטגנים שום, בצל וקישואים, עד שהקישואים מתרככים. מעבירים למעבד מזון עם הנענע, גרידת לימון, מיץ לימון, שקדים טחונים ופסטו (אני אוהבת להשתמש בפסטו ההודי של אביטל סבג). טוחנים, מוסיפים את שמנת הסויה, מערבבים, ממליחים ומפלפלים.
יוצקים את קרם הקישואים אל הקלתיות האפויות. מסדרים על הקרם את העגבניות החצויות. אופים כשלושים דקות. מגישים חם או בטמפרטורת החדר.

הבצק

הבצק מרודד

לפני אפייה "עיוורת"

בדרך לתנור

  קיש שכולו שיק

וריאציות
הבצק הנפלא הזה יכול להיות בסיס לקישים שונים ומגוונים. במקום עגבניות, אפשר לסדר מניפות של פרוסות זוקיני דקיקות מטוגנות להשחמה, או ברוקולי מאודה פרוס דק ומשוח במעט שמן זית.
במקום קרם קישואים, אפשר לאדות ולמעוך בטטה עם דלעת, להוסיף שמנת אלפרו או שמנת צמחית ומעט עלי מרווה קצוצים, ולקשט בזרעי דלעת. 

גבעולי הארגמן: ריבס/רברבר

איזו שמחה וצהלה, כשראיתי בדוכן בשוק חבילות של גבעולי רִיבַּס! הירק הזה, שנראה כמו סלרי אדום (אין קשר משפחתי) לא מאד מוכר בארץ, ולא תמיד זמין בשווקים. לכן קניתי שלושה קילוגרם, וניגשתי למבצע ריבס: חתכתי והקפאתי, בישלתי, אפיתי קראמבל ריבס עם דובדבנים, וקראמבל פירות קיץ עם ריבס ונהניתי לחשוב על הקינוחים הצפויים לנו בחודשים הקרובים.

קראמבל ריבס/קראמבל פירות קיץ

קראמבל —  פירות אפויים מצופים בשכבת בצק פירורי — הוא קינוח נהדר וקל. אני אוהבת להכין כמות גדולה של פירורים מראש ולהקפיא, להכנה מהירה וספונטאנית של הקינוח. אפשר לגוון בפירות. 

קראמבל ריבס ודובדבנים

רכיבים
1 ק"ג גבעולי ריבס
1 כפית סודה לשתייה
1 כוס מים
4-8 כפות סוכר, לפי הטעם
מעט שורש זנגוויל מגורר (לא חובה)
10 דובדבנים מגולענים, או 10 תותי שדה (אפשר קפואים)

הכנה
הריבס חומצי מאד, ולכן מתחילים את הבישול עם מעט סודה לשתייה, שתסתור את החומציות ותאפשר חיסכון בסוכר.

מנקים את הגבעולים, קוטמים בקצה, וחותכים למקטעים באורך 2-5 ס"מ.
מעבירים את הגבעולים החתוכים לסיר גדול וכבד, מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. מפזרים בעדינות את הסודה לשתייה, ומערבבים את התסיסה שנוצרת. כשהתסיסה נגמרת, מנמיכים את הלהבה, מוסיפים בהדרגה את הסוכר ובודקים טעם. מוסיפים זנגוויל מגורר, אם משתמשים, ומבשלים כעשר דקות. הגבעולים מתפרקים, וזה בסדר.

קראמבל פירות קיץ

רכיבים

2 משמשים  

1 תפוח עץ גדול 

3 נקטרינות

2 שזיפים

2 גבעולי ריבס

חופן פטל קפוא (לא לוותר)

6-8 כפות סוכר

1 כפית חומץ בלזמי

הכנה

שוטפים את הפירות, חותכיםאת הריבס לחתיכות שוות בגודל סנטימטר, מגלענים נקטרינות, שזיפים ומשמשים ופורסים אותם. מקלפים את התפוח, נפטרים מהליבה ומהגרעינים וחותכים לשמיניות ואז לפרוסות דקות.

מעבירים את הפירות המוכנים, יחד עם הפטל הקפוא, לסיר בעל תחתית כבדה. מוסיפים סוכר וחומץ ומבשלים בעדינות חמש דקות: הפירות מגירים נוזלים, אבל אם התכולה נראית יבשה מדי, אפשר להוסיף שתי כפות מים. 

לתערובת הקראמבל

התערובת הזו תספיק לתבנית עגולה גדולה בקוטר 26 ס"מ, או לכמה תבניות קטנות. אפשר וכדאי לשמור את עודפי התערובת במקפיא.

400 גרם קמח

3 כפות שקדים טחונים

200 גרם מחמאה/מרגרינה*

100 גרם סוכר (תערובת לבן וחום)

הכנה
מנפים את הקמח לקערה גדולה. מוסיפים שקדים טחונים. מגררים את המחמאה/מרגרינה בפומפיה גסה (טובלים אותה מדי פעם בקמח). מערבבים במהירות בקצות האצבעות לפירורים, לאו דווקא אחידים בגודלם. מוסיפים סוכר, מערבבים.

מרכיבים את המנה
מחממים מראש תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס). מניחים את הריבס או תערובת הפירות המוכנה בתבנית שנבחרה (אחת גדולה או כמה קטנות). מפזרים מעל שכבה של פירורי קראמבל לציפוי. עובי הציפוי לבחירתכם. מעבירים את התבנית לתנור ואופים כעשרים דקות, עד שהציפוי משחים מעט והפירות מבעבעים מתחתיו.

מגישים חם או בטמפרטורת החדר.

 * אם מאד לא אוהבים מחמאה/מרגרינה, אפשר להמיר בשמן קנולה או בשמן קוקוס: יוצקים כחצי כוס בזרזוף אל הקמח ומערבבים ליצירת פירורים. מוסיפים עוד שמן אם צריך. 

לפני האפייה

לפני האפייה

אחרי האפייה

 טריוויה על ריבס (באנגלית: רובארב) 

• בתכניות רדיו אנגליות,שחקנים שאמורים לספק מלמולי רקע מתבקשים לומר שוב ושוב "רובארב, רובארב". בקומדיה לטלוויזיה "רובארב" משנת 1969, על משחק גולף בין שוטר וכומר, כל הדיאלוג כולו מוגבל למילה: "רובארב". הסרט הופק שוב בשנת 1980 ואפשר לצפות בו ביוטיוב.
• ברומן מובי דיק מציין המספר שניתן להשיג "אונקיה של ריבס" בבית המרקחת. המתרגמים לעברית התקשו להתמודד עם המשפט: אחד השמיט אותו, אחד תרגם אותו, והאחרון קרא לו "סם משלשל"! על תכונותיו הרפואיות של הצמח, ועל כמעט כל מה שקשור אליו, כולל מתכונים רבים, אפשר לקרוא באתר המרתק הזה.  
• מדי שנה ב-1 באפריל נוהגים עיתונים בריטיים להטמין בין העמודים "מתיחות" לכבוד היום. אחת המתיחות החביבות התפרסמה במדור הדרושים של עיתון הגארדיאן בשנת 1986, והזמינה מועמדים למשרת "יועץ למחלקת גבעולים אכילים".

דרוש "יועץ רובארב בכיר למחלקת גבעולים אכילים"

1 באפריל 1986, גארדיאן 

פאדג' בראוניז טבעוניים

פעם, לפני ימי הטבעונות, היה לי מתכון מנצח לפאדג' בראוניז שכולם אהבו. לכל מקום הבאתי אותם, לשמחת הטועמים, ולכולם העברתי את המתכון בהמלצות רבות.

כשעברתי לטבעונות, ניסיתי ברוב חוסר הצלחה לטבען את המתכון. קראתי עשרות (בלי הגזמה!) מתכונים טבעוניים ולא התחשק לי לנסות אף אחד. עד שחברה בפורום טבעוני ב"תפוז" הביאה קישור לבלוג של אלה וודווארד, ובקריאת המתכון נראה היה לי שהגעתי לבראוניז שאני רוצה! עוד באותו יום ניסיתי את המתכון: הטעם היה טעים מאד, אבל המרקם לא היה נכון לי, צמיגי מדי. שיניתי מעט, ניסיתי שוב, והתלהבתי. כשהבאתי טעימות, לא סיפרתי שהמרכיב הסודי הוא בטטות, והתגובות היו נלהבות.

פאדג' בראוניז טבעוניים

רכיבים
400 גרם בטטה (בערך שלוש בטטות קטנות)
100 גרם שוקולד מריר איכותי
רבע כוס סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום

⅔ כוס קמח (כ-90 גרם)

4 כפות קקאו איכותי
2 כפות רסק תפוחי עץ

הכנה
מרפדים תבנית קטנה בנייר אפייה ומחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס).
מקלפים את הבטטות, חותכים לקוביות בגודל שווה, ומאדים עד לריכוך (שבע דקות בסיר לחץ, כעשרים דקות בשושנת אידוי בסיר רגיל). טוחנים  במעבד מזון למחית חלקה.

 חשוב לאדות ולא לבשל במים, כדי שהבטטה לא תספח נוזלים

ממיסים את השוקולד בסיר כפול (באן מרי) או במיקרוגל. מוסיפים את הסוכר, הקמח והקקאו, מערבבים היטב. מוסיפים את מחית הבטטה ואת רסק תפוחי העץ.
מעבירים את הבלילה לתבנית ואופים כעשרים דקות.
מצננים, חותכים לריבועים קטנים ושומרים במקרר. אפשר להקפיא. 

הערה: אם אתם מחפשים מתכון "בריאותי" יותר, נסו את המתכון נטול הגלוטן של אלה וודווארד בקישור למעלה.

חג שבועות: אפשר גם בלי עוגת גבינה

"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים." כמו לטבעונים רבים, גם לי לא נעים לראות מה קרה לחג השבועות. מה שהיה פעם חג הביכורים, עם "סלינו על כתפינו" וטנא עמוס בפירות העונה, הפך להיות חגהּ של מועצת החלב, הילולות של גבינות ועוגות גבינה ו"מעדנים" של החברה הסינית עם האוטו הירוק. אמנם נאמר בשיר השירים "דבש וחלב תחת לשונך" ואמנם יש נוהגים ש"אין שמחה אלא בבשר וביין"*... אבל נאמרו גם דברים רבים על צער בעלי חיים. 
     כמו טבעונים רבים, גם אני זוכרת את השנים שבהן אכלתי הכול ולא חשבתי על מקור המזון שעל הצלחת שלי. או שחשבתי לרגע, והדחקתי והתעלמתי.
     לכבוד החג, ולטובת אלו שעדיין מהרהרים במעבר לטבעונות, אני ממליצה לפחות להפחית במזון מן החי, ולחשוב מנין וגם איך המזון הזה מגיע, ומביאה את הסיפור על ייסוריו של רבי יהודה הנשיא, מבבא מציעא פ"ה ע"א. 

בתרגום: "אמר רבי: חביבים יסורים. קיבל עליו שלש-עשרה שנים: שש של צמירתא [אבנים בכליות] ושבע של צפרנא [כנראה פטרייה בחלל הפה], ויש אומרים שבע של צמירתא ושש של צפרנא. שומר האורוות של רבי היה עשיר משבור מלך פרס וכשהיה מאכיל את החיות היה נשמע קולן עד מרחק של שלושה מיל. והוא היה מכוון להאכילן בשעה שהלך רבי לבית הכסא [כדי שיסתיר קולן את זעקות הכאב של רבי] ובכל זאת עלה קולו על קולותיהן ושמעוהו יורדי ים.[...] יסוריו של רבי ע"י מעשה באו וע"י מעשה הלכו. איך באו?  עגל שהובל לשחיטה בא והסתיר את ראשו בכנף בגדו של רבי ובכה. אמר לו רבי: לֵך, כי לכך [לשחיטה] נוצרת. אמרו [בשמיים]: הואיל ואין הוא מרחם, יבואו עליו יסורים. ואיך הלכו? יום אחד היתה השפחה מטאטאה את בית רבי, והיו מונחים שם בני [גורי] חולדה והיתה מטאטאה אותם. אמר לה רבי, עזבי אותם, הרי כתוב 'רחמיו על כל מעשיו'. אמרו [בשמיים]: הואיל והוא מרחם, נרחם עליו." 

     הסיפור מתחיל בתיאור רפואי יבש של הייסורים שקיבל על עצמו רבי במשך שלוש-עשרה שנים, עם גרסאות שונות למשך כל מחלה. יסורים קשים מאד, כפי שהעידו זעקות הכאב שלו, שנשמעו עד למרחק רב, על אף ששומר סוסיו ניסה להסוות אותן.
     ורק אז אנו שומעים על הסיבה (המעשה) לייסורים: עגל שהובל לשחיטה ניסה למצוא מחסה אצל רבי, וגעה בבכי. אבל רבי התעלם מסבלו, ושילח אותו. 
     כנגד הזעקות האיומות של רבי בתחילת הגמרא, שצהלות סוסים רבים אינן מצליחות להסוות אותן, מובא קול בכיו של עגל אחד. מעניין אם אהרון צייטלין, מחבר השיר "דונה דונה" על העגל המוטל בעגלה בדרכו לשחיטה, כשעפרוני עף מעל, חשב על גמרא זו כשכתב אותו.
     ואז אנו שומעים על המעשה שהביא להפסקת היסורים. הפסקול של הסיפור דומם, רק מרשרש מעט: השפחה בביתו של רבי טאטאה את ביתו, ועמדה להשליך גורי חולדה (בני כרכושתא); אבל רבי עצר אותה, וציטט את הפסוק: "ורחמיו על כל מעשיו".  
     וכשנראו רחמיו-שלו בשמיים, נפסקו היסורים.

     ועדיין היה רבי בעל אורוות עשיר, ומן הסתם לא חדל לאכול בשר, אבל שנות הייסורים הביאו אותו לחמול אפילו על חולדות בתוך ביתו — יצורים שנראה לי כי גם טבעונים רבים לא היו ששים לארח בביתם. 
     הלוואי שיהיה לכולנו חג שמח, עם אוכל טעים ועם התחשבות בצער בעלי החיים. הלוואי ויימצאו פוסקים שיקבעו כי אופן הגידול, או הייצור, של בעלי חיים היום אינו תואם את חוקי הכשרות!
     אם אתם מחפשים מתכונים לעוגות "גבינה" טבעוניות, יש רבים וטובים ברחבי הרשת. נופר יערי מהבלוג "לא על החסה לבדה" פרסמה חוברת עמוסת מתכונים נהדרים לשבועות ולכל השנה, ובאתר "תיאבון בריא" יש שפע של מתכונים לעוגות, למשל זו של רעות אדלר.

אני אציין את החג בביכורי הארץ, בסלטים ובפאי ירקות, ובחלה יפה. אם אתם רוצים חלב, הכינו לכם חלב שקדים טעים. ודבש, הרי הוא דבש תמרים, סילאן.

"חג שבועות, ביכורי קציר חיטים"

חלה, חלות שיבולים ושושני חלה ממולאות בפסטו
לשושני פסטו: מרדדים רבע מהבצק למלבן, מורחים בחצי כוס פסטו מכל סוג, מגלגלים לרולדה וחותכים במרווחים של כארבעה ס"מ. מניחים בתבנית עגולה, מתפיחים חצי שעה לפני האפייה.

בצק לחלה

500 גרם קמח חיטה

1 כף שמרים יבשים או חצי קוביה (25 גרם) שמרים טריים

1 כף מלח

1-3 כפות סוכר

1 כוס מים פושרים, ועוד לפי הצורך

3 כפות שמן זית

לציפוי 
2 כפות חלב שקדים
2 כפות שמן זית
זרעי שומשום או פרג

הכנה

מנפים את הקמח לקערת המיקסר (או לקערה גדולה, ללשים ביד), מוסיפים שמרים, מלח וסוכר ומערבבים בוו הלישה. מוסיפים בהדרגה מים, מוסיפים שמן, ומערבלים לקבלת בצק רך וחלק. לפעמים צריך להוסיף מים — עשו זאת בהדרגה. אם משתמשים בקמח מלא, יהיה צורך בעוד מים! 
לשים היטב עשר דקות.
מכסים את הבצק במגבת בקערה, ומתפיחים להכפלת הנפח, כשעה בקיץ או יותר בחורף. אפשר גם להפתיח לילה במקרר.
מוציאים את הבצק, לשים אותו להוצאת האוויר. מעצבים לצורה המבוקשת, מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה, מכסים במגבת ומתפיחים שוב, כארבעים דקות.
מושחים את החלות בתערובת של חלב שקדים ושמן או בשמן זית, או בג'ל מזרעי פשתן שהושרו במים. מפזרים זרעונים ממעל, אם רוצים.
מחממים תנור לחום בינוני-גבוה (200 מעלות צלסיוס) ואופים את החלות. כעבור עשר דקות מנמיכים לחום בינוני-נמוך (160 מעלות) ואופים עד להזהבה יפה, עוד כעשרים דקות, תלוי בגודל המאפה. מוציאים מהתנור, מעמידים על רשת ומכסים במגבת נקייה לחצי שעה.

קליעת חלות:  יש ברשת שפע של סרטונים והדרכות לקליעות שונות. אני אוהבת לקלוע חלות מחמש רצועות. אני שוקלת את הבצק לכל רצועה, מכדררת, מרדדת כל כדור בצק למלבן, ורק אז מגלגלת כל מלבן לגליל שממנו אקלע את החלה! 

לפני שנתיים הכנתי חלה בצורת אלומת שיבולים. הדרכה תוכלו לראות אצל מרילין איילון. במקום ביצה, כדאי להשתמש בג'ל שמתקבל מהשריית זרעי פשתן במים למשל רבע שעה.

חג שמח!

* בעניין הבשר והיין, ראו כאן, אך דעו שיש בתחתית הקישור תמונות קשות