יום ראשון, 31 במאי 2015

משמש עכשיו! ריבה וכופתאות משמש

עונת המשמש קצרה, לא כמו שאר הירקות והפירות שניתן למצוא בכל השנה כמעט (להבדיל מ"פעם, בילדותנו"... אז היתה לכל פרי וירק עונה!) ולכן כשמגיע הפרי הזהוב הנפלא הזה לשוק, כדאי למהר מאד, לזלול בכל פה ולנצל אותו. השנה, הכנתי גם כופתאות משמש בפירורי לחם וגם ריבה, שמשמרת את צבעו העמוק של הפרי ואת טעמו הקיצי, הממכר.




רוצו לקנות משמש, לפני שתיגמר העונה. 

המתבקש: ריבה
אל תתפתו למתכונים שמשתמשים בפחות מקילו סוכר לקילו פרי! הם יתנו לכם ממתק נחמד וקצר-ימים. ריבה אמִִתית, שמכינים ביחס הנכון, נשמרת אפילו שנים. אם אתם דואגים לקלוריות, אכלו רק פרוסה אחת!

רכיבים
קילו משמש (משקל אחרי גלעון)
שלושה "שקדים" מגלעין משמש מפוצח
קילו סוכר
מיץ מחצי לימון

כלים
 סיר גדול מאד, כי הריבה רותחת ומטפסת במעלה הסיר
צנצנות מעוקרות
משפך ליציקת הריבה לצנצנת–לא חובה אבל עוזר מאד
צלחת קטנה שאפשר לשים במקפיא–כדי לבחון אם הריבה מוכנה

הכנה
בוחרים משמש בשל אבל לא רך מדי. שוטפים, מגלענים. מפצחים שלושה "גוגואים" במפצח אגוזים, ושומרים את ה"שקד".
בסיר גדול שמים את המשמש החצוי והסוכר ומחכים לפחות שעה, עד חמש שעות. מוסיפים את מיץ הלימון ושלושת השקדים. מביאים לרתיחה על להבה קטנה, וברגע שכל הסוכר נמס ומתחיל בעבוע של רתיחה, שמים צלוחית במקפיא, מעבירים את הסיר ללהבה גדולה ומבשלים ברתיחה חזקה כעשרים דקות עד חצי שעה.
במקביל, מעקרים את הצנצנות: אני רוחצת בסבון  ובמים חמים ומעבירה לתנור בחום של 100 מעלות צלסיוס, עד שהריבה מוכנה. 
לא מתרחקים מהסיר! מערבבים מדי פעם, כשהנוזלים מנסים לגלוש מהסיר. כעבור עשרים דקות בודקים אם הריבה מוכנה: מזלפים טיפה על הצלוחית מהמקפיא, ומעבירים אצבע באמצע הנוזל. אם נשארת "חרבה" ברורה, והנוזל לא מתאחד, סימן שהריבה מוכנה. מסלקים את גלעיני המשמש ויוצקים את הריבה לצנצנות המעוקרות.






המושקע: כופתאות משמש
גרסה טבעונית לאחד המאכלים האוסטרים המעטים שאמי זכרה מילדותה ונהגה להכין לנו: הבצק הוא סוג של בצק ניוקי. ממלאים אותו במשמש שלם שהגלעין שלו הוחלף בקובית סוכר, מבשלים את הכופתאות במים רותחים ומגישים עם פירורי לחם מטוגנים. 

רכיבים
500 גרם תפוחי אדמה
כוס (140 גרם) קמח, ועוד לפי הצורך
כף חמאת קקאו

סיר מים רותחים לבישול
מטחנת ירקות

להגשה
6 כפות פירורי פנקו
6 כפות שמן זרעי ענבים
אבקת סוכר

הכנה
מכינים מחית מתפוחי האדמה, כך: מקלפים, חותכים לרבעים ומאדים אותם לריכוך (אני משתמשת בסלסלת אידוי בתוך סיר לחץ). לחלופין, אופים בקליפתם. חשוב שהתפוחים לא יספחו נוזלים, כדי שתוספת הקמח לבצק תהיה מינימלית.
מועכים את תפוחי האדמה הרכים במטחנת ירקות או במועך ירקות (שנראה כמו מועך שום גדול). מוסיפים את חמאת הקקאו והקמח. מצננים היטב.



חוצים את המשמשים על הקו המפריד ומגלענים בזהירות. ממלאים כל משמש בקובית סוכר. מחלקים את הבצק לעשרה חלקים, מרדדים כל חלק לעיגול, שמים במרכזו את המשמש וסוגרים לכדור.
אם הבצק דביק מדי, מפזרים מעט קמח, אבל משתדלים למעט, כדי שהבצק יישאר קליל ולא כבד.
בסיר של פסטה מרתיחים מים ומבשלים בהם את הכופתאות על להבה בינונית, כעשר דקות–עד שיצופו ועוד דקתיים. מוציאים בזהירות בעזרת מסננת, ומעבירים לפירורי הלחם 

להגשה: מטגנים פירורי לחם ומפזרים על הכופתאות החמות. נכון, במקור השתמשו בחמאה. עשיתי כמה ניסויים לא מוצלחים, כולל שימוש במרגרינה ובחמאת קקאו: לטעמי, המוצלח ביותר הוא טיגון של פירורי פנקו איכותיים (או פירורים שהכנתם לבד מחלה ישנה) בשמן זרעי ענבים. במחבת כבדה מטגנים את פירורי הלחם בשמן, מקפיצים בהם את הכופתאות, זורים מעט אבקת סוכר, ומגישים.










בתיאבון!

"מחר בעונת המשמש", אומר הפתגם הערבי. הנה חברי הרכב "הרטביט" שרים את "בֻּכְּרָה פִי (א)לְמִשְׁמִשׁ". על ההרכב והארגון, אשר מחבר צעירים יהודים ופלסטינים "באמצעות כוחה של המוזיקה" אפשר לקרוא כאן






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה