שום טרי הגיע לשוק! עצרתי הכול ונסעתי להצטייד בכמות נאה במחיר נאה. נכון, בשבוע-שבועיים הבאים יירדו המחירים, אבל רק לשום הטרי מאד יש גבעולים ירוקים, בשרניים, להכנת המעדן שתמיד נגמר מהר מדי.
מבצע שום נחלק לשלושה חלקים, שסופם במקפיא: ממרח שום ירוק, שיני שום שלמות, ושום טחון.
א.
ממרח שום ירוק, שמרילין איילון (קישור לבלוג לא טבעוני) קוראת לו "פסטו עצבני", מכינים מהגבעולים הירוקים של השום הטרי. הוא טעים בכל תבשיל, על קצה הכפית לרוטב הסלט, כף גדושה בתוספת לימון ושמן כתוספת לחומוס, שכבה דקיקה על לחם (או מצה!) עם אבוקדו. איך מכינים: חותכים את הגבעולים למקטעים, מנקים, מעבירים למעבד מזון עם מעט מלח ושמן זית, וטוחנים. מקפיאים במכלים קטנים או בכוסות חד-פעמיות.
ב.
כשהשום טרי, הקליפה שעוטפת כל שן היא דקיקה ואין צורך לקלף אותה. נהפוך הוא, אם מקפיאים שיניים שלמות, הקליפה הדקה הזו שומרת על צורתן ומתקלפת בקלות בהפשרה. חלק מהשומים פירקתי לשיניים והקפאתי כמו שהן, בשקיות זיפלוק קטנות. השיניים מפשירות בדקות אחדות ומתנהגות ממש כמו שיניים טריות. למאכלים שבהם רוצים שיניים שלמות או פרוסות שום.
ג.
אחרון חביב, קוביות שום טחון להקפאה: מסירים את הקליפה החיצונים, קוטמים את ראש השום משני צדיו, חוצים ומוציאים את הגבעול העצי שלפעמים קיים בראש שום. אין צורך לקלף את השיניים! מעבירים למעבד מזון, מוסיפים מעט מלח ושמן זית וטוחנים לעיסה.
חברתי רבקה, בעלת הבלוג אבקת סוכר שיש בו הרבה אופציות טבעוניות, היא אלופת ההקפאות, ולמדתי ממנה פטנטים רבים, שונים ומשונים. בגליון הפסח של העיתון טעימות היא נותנת טיפים לשמירת שום לכל השנה, ומספרת שהיא מקפיאה את המחית בכוסות קטנות. השנה הקפאתי לי בקוביות, ועשית זאת כך: מרפדים כלי מלבני גדול ככל שייכנס למקפיא בנייר אפייה. מורחים שכבה דקה של המחית, מיישרים ומסמנים, ככל שניתן, פסים בשתי וערב. מקפיאים לילה, ולמחרת מוציאים, ושוטחים על משטח חיתוך. מחכים חמש דקות עד ש"קרש" השום יתרכך רק מעט, וחותכים לקוביות. מקפיאים את הקוביות הקפואות בשקיות זיפלוק או במכלים.
העבדים שיצאו ממצרים התגעגעו לירקות רבים, וגם לבצלים ולשומים. היהודים הגולים אחרי חורבן הבית כונו בשם הגנאי "מצחינים משום". מקור הכינוי כנראה בטעות העתקה (מכוונת?) של כתבי ההיסטוריון אמיאנוס מרקלינוס שנעשתה בימי הביניים; כך נשאר עד ימינו, למשל ביוליסס של ג'יימס ג'ויס...
מבצע שום נחלק לשלושה חלקים, שסופם במקפיא: ממרח שום ירוק, שיני שום שלמות, ושום טחון.
"מַצְהִיל הַפָּנִים
וּמֵאִיר הָעֵינָיִם"
ח"נ ביאליק, אלוף בצלות ואלוף שום
ממרח שום ירוק, שמרילין איילון (קישור לבלוג לא טבעוני) קוראת לו "פסטו עצבני", מכינים מהגבעולים הירוקים של השום הטרי. הוא טעים בכל תבשיל, על קצה הכפית לרוטב הסלט, כף גדושה בתוספת לימון ושמן כתוספת לחומוס, שכבה דקיקה על לחם (או מצה!) עם אבוקדו. איך מכינים: חותכים את הגבעולים למקטעים, מנקים, מעבירים למעבד מזון עם מעט מלח ושמן זית, וטוחנים. מקפיאים במכלים קטנים או בכוסות חד-פעמיות.
ממרח גבעולי שום
כשהשום טרי, הקליפה שעוטפת כל שן היא דקיקה ואין צורך לקלף אותה. נהפוך הוא, אם מקפיאים שיניים שלמות, הקליפה הדקה הזו שומרת על צורתן ומתקלפת בקלות בהפשרה. חלק מהשומים פירקתי לשיניים והקפאתי כמו שהן, בשקיות זיפלוק קטנות. השיניים מפשירות בדקות אחדות ומתנהגות ממש כמו שיניים טריות. למאכלים שבהם רוצים שיניים שלמות או פרוסות שום.
ג.
אחרון חביב, קוביות שום טחון להקפאה: מסירים את הקליפה החיצונים, קוטמים את ראש השום משני צדיו, חוצים ומוציאים את הגבעול העצי שלפעמים קיים בראש שום. אין צורך לקלף את השיניים! מעבירים למעבד מזון, מוסיפים מעט מלח ושמן זית וטוחנים לעיסה.
חברתי רבקה, בעלת הבלוג אבקת סוכר שיש בו הרבה אופציות טבעוניות, היא אלופת ההקפאות, ולמדתי ממנה פטנטים רבים, שונים ומשונים. בגליון הפסח של העיתון טעימות היא נותנת טיפים לשמירת שום לכל השנה, ומספרת שהיא מקפיאה את המחית בכוסות קטנות. השנה הקפאתי לי בקוביות, ועשית זאת כך: מרפדים כלי מלבני גדול ככל שייכנס למקפיא בנייר אפייה. מורחים שכבה דקה של המחית, מיישרים ומסמנים, ככל שניתן, פסים בשתי וערב. מקפיאים לילה, ולמחרת מוציאים, ושוטחים על משטח חיתוך. מחכים חמש דקות עד ש"קרש" השום יתרכך רק מעט, וחותכים לקוביות. מקפיאים את הקוביות הקפואות בשקיות זיפלוק או במכלים.
העבדים שיצאו ממצרים התגעגעו לירקות רבים, וגם לבצלים ולשומים. היהודים הגולים אחרי חורבן הבית כונו בשם הגנאי "מצחינים משום". מקור הכינוי כנראה בטעות העתקה (מכוונת?) של כתבי ההיסטוריון אמיאנוס מרקלינוס שנעשתה בימי הביניים; כך נשאר עד ימינו, למשל ביוליסס של ג'יימס ג'ויס...
יש לכם את זה ביותר סטריאוטיפי?
יהודי נושא ארנק בשמאלו וצרור שום בימינו
ציור מהמאה ה-16 מהעיר וורמס (וורמייזא) בגרמניה
לא ידעתי על שיניי השן השלמות. :) כבר יעבור לבצוע.
השבמחק