בחול המועד סוכות ישבתי במסעדה עם חברתי רבקה (ועם בתה, חתנה ונכדתה החדשה) ומתוך האפשרויות הטבעוניות בחרתי בסלט ויאטנמי. זו היתה בחירה מעולה: הסלט היה מרענן, מלא מרקמים וטעמים נעימים. עוד באותו ערב גלשתי ברשת לחפש מתכון לרוטב, ולמחרת ניסיתי לשחזר את המנה. מן הסתם המתכון שלי אינו אותנטי, והסלט במסעדה היה חריף בהרבה ועתיר-שום, אבל התוצאה היתה טעימה לי מאד.
מלחמת ויאטנם היתה חלק מפסקול ילדותי. אמנם התחילה אחרי שנולדתי, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי שומעת חדשות, הארץ הרחוקה הזו היתה חלק מהן, בתערובת של שמות של פוליטיקאים ויאטנמיים ואמריקניים. תמונות מהמלחמה, בעיתונים או בסרטוני החדשות שהקרינו בבתי הקולנוע, נחרטו בזכרוני. החדשות מהמלחמה הרחוקה התערבבו עם המלחמות בבית, לכאורה ללא קשר ביניהן. כשהייתי חיילת, אחרי שהסתיימה המלחמה. אספה האנייה הישראלית "יובלי" (בבעלות האחים עופר) פליטים ויאטנמיים שנקלעו למצוקה בים הסיני. בגין, ראש הממשלה החדש, הורה להביא את הפליטים ארצה, והזכיר את הפליטים היהודים באנייה סנט לואיס, שאף מדינה לא הסכימה לקבלם. זו היתה מחווה מרשימה. בשוליה, פיטרה חברת האחים עופר את הקברניט שאסף את הפליטים. וזה היה שיעור חשוב בפוליטיקה.
רכיבים
למנה אחת גדולה או שתיים קטנות
מלפפון ירוק
חצי פלפל אדום
10 עלי חסה
4 בצלים ירוקים
כוס נבטים סיניים
10 גבעולי נענע, העלים בלבד
10 גבעולי כוסברה, הכלים בלבד
5 גבעולי בזיליקום, העלים בלבד
חופן נדיב בוטנים מלוחים, קצוצים
לרוטב
1 כף סוכר
⅛ כפית שבבי צ'ילי
¾ כפית מלח
2 כפות חומץ אורז
1 כף מיץ ליים או לימון
1 כפית שמן שומשום
½ שן שום כתושה
הכנה
פורסים את המלפפונים לפרוסות דקות מאד בעזרת קולפן. פורסים חסה, מלפפון ירוק ופלפל לפרוסות דקות. שוטפים את עלי התבלין וחותכים אותם, לא קוצצים דק. מעבירים הכול לקערת הגשה. מערבבים את רכיבי הרוטב בכוס וטועמים בשיטה שלימד אותי אבי: טובלים ברוטב עלה חסה, מנערים, וטועמים. כך מבטיחים שהרוטב הסופי יהיה בדיוק בטעם המבוקש והסלט לא יעבור תיקוני גרסאות שמסמרטטים אותו.
מערבבים את הסלט עם הרוטב, מפזרים את הבוטנים הקצוצים ומגישים.
בתיאבון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה