מדי חורף, כבר כמעט שבעים שנה, נערך בארה"ב דיבייט (דיון-ויכוח פורמלי בע"פ) אקדמאי שבו נושאים המתחרים דברים על עליונותן או נחיתותן של הלאטקס לעומת אוזני ההמן. המנהג התחיל באוניברסיטת שיקאגו, בחורף של שנת 1946, ומאז מתקיים מדי שנה: מפגן משעשע של הומור, פלפול ואוכל שבו המתדיינים ממציאים סימוכים למדניים מרחבי האקדמיה—מהטרגדיה היוונית וג'יין אוסטן, מפיסיקה וממדעי החיים, מתחומי הסוציולוגיה, כולל הסברים פמיניסטים על צורת המאכלים כסמל לפטריארכיה—ועוקצים זה את זה בז'ארגון מדעי-לכאורה בניסיון לשלהב את הקהל שיצביע בסופו של דיון לטובת המאכל של פורים או של חנוכה. ב-2007, כשהמשפטן אלן דרשוביץ (אוזני המן) השמיץ את יריבו לדיון, הפרופסור לפסיכולוגיה סטיבן פינקר (לאטקעס) ואמר ש"הוא בכלל רפורמי ולא מכיר את הסיפור של חנוכה," קפץ פינקר להגן על עצמו: "ברור שהרפורמים מכירים את חנוכה! זה החג שבו מציבים עץ ותולים גרביים ליד האח!" דיונים אחרים הביאו את העימות לשאלת נאמנות למולדת (האמריקאית) והסבירו שמלית הפרג היא סמל לסמים, או שהשמן לטיגון הלאטקעס הוא האויב הגורם להשמנת היתר בארה"ב... אחד המתדיינים עורר את הקהל לשיר אתו בהתלהבות פטריוטית: "יוּ-אֶס-אֵיי, יוּ-אֶס-אֵיי, לאטקעס, לאטקעס, יוּ-אֶס-אֵיי!"
אפשר לצפות בעוד דיבייטים משנים עברו ביוטיוב, למשל כאן או כאן או כאן, ואפשר לקרוא אסופה משעשעת שיצאה לאור לפני עשור בספר The Great Latke-Hamantash Debate.
1 תפוח אדמה בינוני-גדול
1 כף קמח
מעט מלח
שמן לטיגון
מקלפים ומגררים את תפוח האדמה. סוחטים היטב-היטב את כל הנוזלים. מוסיפים כף קמח ומלח. מחממים שמן במחבת, מטגנים (כחמש לביבות מכל תפ"א) וזוללים היישר מהמחבת! ברור שיש להכפיל לשלש לרבע ולחמש את המתכון הבסיסי.
קיבצתי כאן מתכונים ללביבות שונות, רובן אפויות, שגם הן יהיו חביבות בחנוכה:
לביבות מרווה ודלעת (ללא גלוטן)
לביבות כרישה אפויות
באג'י בצל (במקור פורסם בפורים!)
לביבות כרוב ותפוחי אדמה
ואיך אפשר בלי סופגניות?
בתיאבון!
לביבות כרוב ותפוחי אדמה
ואיך אפשר בלי סופגניות?
בתיאבון!
נ"ב: אחת הרשומות הנצפות ביותר בבלוג היא של המתכון (המעולה! ומהמם!) לאוזני המן. כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה