יום שני, 16 בדצמבר 2013

מבזק חמין וקוקלות סולת לכבוד הקור

חזית קרה הגיעה מרוסיה, ושיבשה את סוף השבוע לאנשים רבים. ואילו במרכז תל אביב אמנם ירד גשם עז, וקצת ברד, אבל המעלות ירדו רק "מתחת לעשר"! נזכרתי בחורף הקר והסוער בשנת 1991 (תשנ"א) כשגרתי בלונדון ותנועת הרכבות פסקה לגמרי. נציג החברה שהותקף בשידור רדיו על חוסר ההתארגנות השיב בנחת שהחברה בהחלט התכוננה לשלג, רק מה, הם התכוננו לסוג אחד של שלג, וירד הסוג הלא נכון! אפשר לראות הסבר לכך גם באתר הזה.* 

הקור הפתיע אותי. השכם בבוקר יום שישי החלטתי להכין לכבודו חמין. בלי להשרות, וממה שיש בבית. הכנתי אותו בסיר בישול איטי, שהוא אחד מכלי המטבח המעולים בחורף.  הוספתי קוקלות סולת (קיגל סולת), אבל אפשר בהחלט לוותר עליהן. אני אוהבת חמין ללא קטניות, כי הוא פחות כבד, אבל בהחלט משביע, מחמם וטעים.

  



הכמות מתאימה לשישה סועדים. אכלנו את החמין עם טחינה מלאה, מלפפון חמוץ ולחם מאפה בית. קינחנו בתותים ובעוגת שמרים וסיכמנו שאין כמו חמין טבעוני: הטעם המענג והמנחם של החמין מתקבל מהבישול הממושך והאיטי.

רכיבים
2 כפות שמן
1 בצל פרוס גס
4 שיני שום קלופות
2 בטטות
4 תפוחי אדמה בינוניים
חצי כוס גריסי פנינה
כוס גרעיני כוסמין (או חיטה)
6 כוסות מים
1 עלה דפנה
כף גדושה פפריקה
1 כף מלח גס

רכיבים לקוקלות סולת
חצי כוס קמח לבן או מלא
חצי כוס סולת
5 כפות מים
2 כפות שמן חמניות
1 כפית מלח
1 כף בצל קצוץ מטוגן (לא חובה)
כפית פפריקה

הכנה
ההכנה כל כך פשוטה!
אין צורך להשרות את הדגנים: בוררים ושוטפים היטב את הכוסמין ואת הגריסים. מניחים בקערה ויוצקים מים רותחים לכיסוי ועוד כ-5 ס״מ. 
בינתיים ניגשים לשאר ההכנות: 
מקלפים את תפוחי האדמה והבטטות, וחותכים לשניים או שלושה. מקלפים את הבצל ופורסים לפרוסות עבות.
יוצקים את השמן לתחתית הסיר. מניחים עליו את פרוסות הבצל ואת שיני השום. מסדרים מסביב את תפוחי האדמה והבטטה. 


אל תוותרו על עלה הדפנה

מסננים את הגריסים והכוסמין, ומפזרים אותם מעל לירקות בסיר. מוסיפים פפריקה, מלח ופלפל שחור, ומניחים מעל עלה דפנה. מוסיפים מים.
מכסים את הסיר בניילון נצמד, ומניחים מעליו את המכסה.

מדליקים את הסיר על חום גבוה לשעה. אחר כך, אם רוצים לאכול את החמין בתוך 12 שעות, מעבירים למצב אוטומטי. אם רוצים לאכול כעבור 24 שעות, ממשיכים עוד שעתיים על חום גבוה, ואז מעבירים לחום נמוך.

אם פותחים את כיסוי הסיר במהלך הבישול, יש לעשות זאת בזהירות רבה, עם כפפות מטבח, ולקלף את הניילון הנצמד הרחק מהפנים: האדים שמשתחררים לוהטים ועלולים לגרום כוויות. בדוק מניסיון!

הכנת הקוקלות
בקערה קטנה מערבבים קמח וסולת. מוסיפים תבלינים ושמן, מערבבים. מוסיפים בצל מטוגן אם משתמשים. מוסיפים בהדרגה את המים. אם הבצק יבש, אפשר להוסיף עוד מים. לשים עד שמתקבל בצק רך ונעים.  מעצבים מהבצק שש קציצות קטנות, פחוסות. כשהחמין מתחיל לבעבע, מניחים עליו בזהירות את הקוקלות. מניחים את הקוקלות מעל המים מלכתחילה, אין צורך לחכות לבעבוע.  
אפשר להכין ולהקפיא את הקוקלות מראש, ולהוסיף הישר מהמקפיא אל החמין.

הערה על סיר בישול איטי
קניתי את הסיר במבצע בכמאה ש״ח, והוא שכב בארון במרפסת שנים אחדות, כי לא ממש הבנתי איך משתמשים בו. כשהחלטתי לזרוק אותו, נחלצה רבקה לעזרה ולימדה אותי את פטנט הניילון הנצמד: מסתבר שבכל הסירים המכסה לא הדוק לסיר, ולכן לפני שמדליקים את המתג ואחרי שהסיר מלא, יש לכסות את סיר החרס ביריעה של ניילון נצמד שנדבק לשפת הסיר. אפשר כמובן להכין את החמין בסיר רגיל בתנור או על הפלטה, אבל אז יש לבדוק את מפלס המים במהלך הבישול/אפייה.





חמין מוכן הוא תבשיל בלתי פוטוגני וצילומו הוא אתגרי מדי עבורי!
התמונה הזו צולמה בפארק רודיני שברודוס, שם קטפתי את עלה הדפנה

ועוד תמונות מהפארק, שצילמה אחותי




בתיאבון!

ובתקווה שבכל הבתים יהיו מים, חשמל, חום ואוכל טעים!




*מתבקש כמובן גם הציטוט ללקסיקון השלג האסקימוסי, אז הנה הפנייה.


7 תגובות:

  1. תמרי, סוף סוף גם אני חברה שלך…
    יאמי יאמי, עשית לי חשק לחזור עכשו הביתה ולהכין את החמין

    אשת הברזל

    השבמחק
  2. התמונות מקסימות והחמין מעורר את כל הבלוטות!!!
    בקרוב אצלי.

    השבמחק
  3. זכיתי לאכול פעמיים מהחמין: פעם ביום שבת ופעם ביום ראשון - את הקצת שאריות חיממתי במיקרו לארוחת צהריים.
    היה טעים מאד . חם ומפנק .
    יישר כוח אחותי!

    השבמחק
  4. תודה לכולן! שימו לב שעדכנתי משהו בהכנה: את הקוקלות אפשר לשים על המים בתחילת הבישול. ניסיתי והצליח :)

    השבמחק
  5. נראה מעולה ..טעים מחזיר אותי לבית סבתי ז"ל.
    יום נעים וטעים .

    השבמחק
  6. הי, הכנתי לפני שבועיים ויצא נהדר, הכנתי עם חיטה וגריסים הוספתי מעט סילאן, יצא כלכך מוצלח שהתבקשתי להכין שוב לכבוד השבת הבאה עלינו לטובה, אהבתי את הסיפורים שאת כותבת, כל סיפור הינו כמו תיבול למתכון, תודה רבה ויישר כח....נורית

    השבמחק