יום ראשון, 24 בינואר 2016

בלונדיז תמרים לט"ו בשבט

לכבוד ט"ו בשבט, קבלו קוביות מתוקות וממכרות: ממתק טבעוני מהיר-להכנה, ללא בישול, ללא גלוטן, מלא טעם ושמחה! 


רכיבים
12 תמרי מג'הול רכים
1 כוס חמאת בוטנים 
תוספת (אופציה): מעט שוקולד להמסה ולקישוט  (כ-25 גרם)
תחליף: ממירים את חמאת הבוטנים ב-¾ כוס שקדיה (ממרח שקדים). אם עושים זאת, כדאי להוסיף כמה חמוציות או משמשים מיובשים, כדי לשבור את המתיקות.
הכנה
במעבד מזון טוחנים תמרים וחמאת בוטנים. משטחים בתבנית: גודלהּ יקבע את עובי הממתק. אני השתמשתי בתבנית פיירקס שמידותיה 19x15 ס"מ. מקפיאים לשעתיים לפחות. חותכים לקוביות קטנות.
אם רוצים, ממיסים בשלב זה מעט שוקולד מריר ומזלפים לקישוט.
שומרים במקפיא.


בט"ו בשבט לפני ארבע שנים הודעתי רשמית שאני טבעונית, בסופו של תהליך שהתחיל בערך בראש השנה. בחודשים שלפני ההכרזה קראתי הרבה בבלוגים ובפורומים של טבעונים, ניסיתי הרבה מתכונים והתאמנתי בהתאמת התפריט לטבעונות.  נהניתי מהתהליך, נהניתי מסופו, ואני חושבת שזו היתה אחת מההחלטות היותר-חכמות וטובות שהחלטתי בחיי.

 ט"ו בשבט שמח ובתיאבון!

יום רביעי, 20 בינואר 2016

מוּסַקה טבעונית עם בשאמל גאוני



מוסקה צנועה הפכה למעדן מופלא בזכות הציפוי שלה: קטיפתי, קל להכנה, ודל קלוריות. במקור יוצקים על מוסקה רוטב בשאמל, אבל לא התאים לי לעבוד קשה מדי. כידוע, העצלנות מעלה הברקות נהדרות, וגם לי זה קרה: מטופו משי ומעט טחינה קיבלתי גלימה שנהבית, ציפוי שמתאים לכל מאפה ולא רק למוסקה... 
דרך אגב, תמיד חשבתי שמוסקה היא מנה מהמטבח היווני, אבל לאחרונה למדתי שמקורותיה רבים ומרובים, ראיתי מתכונים טורקים, מצריים, מסביב לאגן הים התיכון ואפילו הלאה. ספר בישול רוסי משנות השבעים, "מטבח העמים שלנו"טוען שמוסקה היא מנה מולדובית ומציין בשבחהּ כי אחרי הרכבת המנה, "המארחת חופשייה לעניניה במשך השעה הקרובה". בקיצור, אשה למטבח בכל משטר ובכל זמן. 

מרוב התלהבות מהציפוי הגאוני, הכנתי שני סוגים של מוסקה. אחת עם מלית אורז בלתי-קונוונציונלית, שהרכבתי בעיקר משאריות, ואחת עם תפוחי אדמה וקישואים. 
מוסקה  עם אורז (מוסקה משאריות)
רכיבים
1חציל בינוני
1 כף שמן זית
מעט מלח 
למלית העדשים
1 כפית שמן
חצי בצל 
2 שיני שום
1 כוס עדשים ירוקות מבושלות
1 כפית אורגנו טרי, קצוץ
1 כפית בזיליקום טחון
⅛ כפית ציפורן טחון
2 כפיות מלח
פלפל שחור גרוס
1 כוס רוטב עגבניות מוכן*
למלית האורז
1 כף שמן זית
שליש כוס שבבי שקדים
כף עשבי תיבול קצוצים (אני בחרתי בבזיליקום)
כוס אורז מבושל
לרוטב בשאמל (הגאוני!)
1 חבילה (350 גרם) טופו משי (קשה או רך)
4 כפיות טחינה גולמית
1 כף מיץ לימון טרי
4-2 כפות מים
⅛ כפית מוסקט מגורר
מלח לפי הטעם (בזהירות, מתחילים עם חצי כפית)

הכנה
מתחילים עם החצילמחממים תנור לחום בינוני-גבוה ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה. מושחים מעט מהשמן על נייר האפייה. פורסים את החציל לפרוסות בעובי של כסנטימטר ומסדרים על התבניות. מושחים כל פרוסה בשמן זית ובוזקים מלח. אופים כעשרים דקות או עד שהפרוסות רכות וזהובות.
מכינים את מלית העדשיםקוצצים את הבצל והשום, מחממים את השמן בסיר קטן ומזהיבים בו בצל ושום. מוסיפים את העדשים וכל התבלינים, מערבבים, מוסיפים רוטב עגבניות. מערבבים, מתקנים תיבול.
מלית האורז: מטגנים בשמן את שבבי השקדים, מערבבים עם האורז ועשבי התיבול. טועמים וממליחים אם צריך.
מכינים את הבשאמל: במעבד מזון או בלנדר טוחנים את כל הרכיבים. טועמים ומתקנים תיבול, מוסיפים מעט מים אם צריך. אמורה להתקבל עיסה חלקה ועבה, כמו טחינה סמיכה.
מרכיבים: משמנים תבנית פיירקס בינונית (26×16 ס"מ, או שטח דומה), מניחים בשכבות:


חצילים
אורז (מהדקים היטב)
עדשים
חצילים

מורחים את הבשאמל (הגאוני!) בשכבה אחידה שתאטום את התבנית. אופים כארבעים עד חמישים דקות.
אפשר להקפיא, נשמר ימים אחדים במקרר. 



אם אין לכם שאריות אורז ועדשים, לכו על מוסקה קצת יותר קונוונציולית:




מוסקה עם תפוחי אדמה וקישואים

רכיבים
1 חציל בינוני
2 קישואים בינוניים
2 כפות שמן זית
מלח גס
2 תפוחי אדמה בינוניים
1 כוס רוטב עגבניות מוכן*
לרוטב בשאמל (כבר אמרתי "הגאוני"?)
1 חבילה (350 גרם) טופו משי (קשה או רך)
4 כפיות טחינה גולמית
1 כף מיץ לימון טרי
4-2 כפות מים


⅛ כפית מוסקט מגורר
מלח לפי הטעם (בזהירות, מתחילים עם חצי כפית)
הכנה
בהכנה המקדימה, קולים את החציל והקישואים, ומבשלים את תפוחי האדמה. ניתן להכין עד יומיים מראש: מחממים תנור לחום בינוני-גבוה ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה. פורסים את החציל לפרוסות בעובי של כסנטימטר ומסדרים על תבנית. פורסים את הקישוא לאורכו לפרוסות בעובי של כחצי סנטימטר ומסדרים על התבנית השנייה. בוזקים את השמן והמלח הגס על פרוסות החצילים והקישואים ואופים כעשרים דקות עד חצי שעה, עד לריכוך והשחמה קלה. מבשלים את תפוחי האדמה בשלמותם עד תחילת ריכוך (כרבע שעה בסיר לחץ). מצננים ופורסים.
מרכיבים את המוסקה: מסדרים בתבנית פיירקס בינונית (26×16 ס"מ, או שטח דומה) שכבות של הירקות: חצילים, קישואים, תפוחי אדמה ומסיימים בחצילים. על כל שכבה מפזרים מרוטב העגבניות.
מחממים תנור לחום בינוני ומכינים את הבשאמל: במעבד מזון או בלנדר טוחנים את כל הרכיבים. טועמים ומתקנים תיבול, מוסיפים מעט מים אם צריך. אמורה להתקבל עיסה חלקה ועבה, כמו טחינה סמיכה. מורחים את הקרם שנוצר על שכבות הירקות, לאטימה מוחלטת. אופים את המוסקה כחצי שעה, עד שהקרם משחים מעט בקצוות.

*לרוטב העגבניות ראו למשל כאן (מתכון ללזניה). כשאין זמן להכין מראש, אפשר להשתמש ברוטב מוכן, קנוי, או אפילו לדלל רסק עגבניות במעט מים ולתבלן היטב.





בתיאבון!

יום ראשון, 10 בינואר 2016

צ'ימיצ'ורי גזר


גֶּזֶר, גֶּזֶר, גֶּזֶר, גֶּזֶר –
אֵין כָּמוֹהוּ גֶּזֶר!
זָרַע אוֹתוֹ בְּגַן הַיֶּרֶק
סַבָּא אֱלִיעֶזֶר.
מכירים? הסיפור המקורי, המתורגם מרוסית, הוא על לפת, ומלמד על חשיבותו של שיתוף פעולה: סבא וסבתא גידלו לפת ענקית, וכשניסו למשוך אותה מהקרקע, הצליחו רק בזכות הפעלת כוחות משותפת עם נכדתם, כלב, חתול ועכבר; כלומר, שיתוף פעולה בין אויבים לכאורה, בעלי כוחות שונים מאד, כדי להאכיל את העם! הסיפור תורגם תחילה על סבא "יפת והלפת", אבל עבר שדרוג חקלאי, אולי כי הגזר מוכר יותר בארץ, לאליעזר והגזר. 
והאם גם אתם שמעתם שכדאי לאכול גזר, כי הוא משפר את הראייה? ובכן, בילדותי אכלתי הרבה גזר, אחד הקינוחים החביבים עלי היה "גזר חי" ובכל זאת אני קצרת ראייה ומרכיבה משקפיים כבר שנים רבות, רבות.*
כשהגיע צרור גזר יפהפה בארגז האורגני ממשק חביביאן, התפעלתי מהעלים הרעננים וחיפשתי דרך לנצל אותם. (ברור שערכתי חיפוש יסודי ברשת לוודא שהם ראויים למאכל!). חלק מהעלים הוספתי למרק ירקות, עדשים וגריסים, ומחלק הכנתי צ'ימיצ'ורי, או מחווה לצ'ימיצ'ורי: מטבל מרענן שמשתדך לירקות אפויים, למריחה על הכריך, לערבוב עם טחינה, וכתוספת צבעונית לקערת הסלט או המרק.



גזר צעיר, לא מקולף, אפוי בתנור, וצ'ימיצ'ורי בן-עליו


רכיבים
צרור עלי גזר טריים, ללא הגבעולים (כ-100 גרם)
2 שיני שום כתושות
⅓ כוס שמן זית
⅓ כוס חומץ איכותי: אני שילבתי חומץ בלסמי וחומץ יין אדום
חצי פלפל אדום
כפית מלח
פלפל שחור גרוס (כ-5 סיבובים במטחנה)
אפשר להוסיף גם חצי בצל, וסנטימטר או שניים של פלפל ירוק חריף

הכנה
טוחנים את כל הרכיבים במעבד מזון או בבלנדר למטבל נוזלי למדי. טועמים ומוסיפים מלח אם רוצים. שומרים בכלי אטום במקרר. אפשר להקפיא.
אם אין מכשירים חשמליים: קוצצים היטב את הירק, ומערבבים בקערה עם המלח. מוסיפים בהדרגה את השום, השמן והחומץ, ממליחים ומפלפלים, מתקנים טעמים.
ואם אין עלי גזר? משתמשים בפטרוזיליה או בכוסברה, או בשילוב של שניהם

בתיאבון! 

*פינת ההיסטוריה: מסתבר שכל הסיפור על גזר ושיפור הראיה היה בכלל המצאה בריטית בתקופת מלחמת העולם השנייה: גם כדי לעודד את צריכת השורשים המעטים שבכלל גדלים בבריטניה, וגם כדי להסוות את הראדר שמשרד ההגנה פיתח, ולקשר את הראייה המוצלחת של טייסי חיל האוויר המלכותי עם אכילת הכתום-הכתום הזה.





אכלו גזר!
על משרד המזון הבריטי במלחמת העולם השנייה




יום שלישי, 5 בינואר 2016

עשן נוזלי וכריך MLT: פטריות, חסה ועגבניה

עשן נוזלי, או נוזל מעושן, כשמו כן הוא: זיקוק של עשן בתוך נוזל. אניני הטעם מעקמים אף, שלא לומר מזדעזעים ואף בזים לקיצור הדרך הזה, שמטרתו לחסוך קישוש עצים, הבערת מדורה ובישול בחיק הטבע או בגינה. אבל לא לכולנו יש זמן או מקום למדורות, ובשימוש מושכל ולא מופרז, התוצאות פשוט מהממות!
כריך ה-MLT "קורץ" לכריך BLT... וזה מזכיר לי מסיבת חנוכה מחלקתית מימי הלימודים באוניברסיטה, כשאחד הפרופסורים התכבד בחטיף והתפעל: "המממ... יש לזה טעם של בייקון!" נזפה בו אשתו ואמרה, "אתה בכלל לא אמור להכיר טעם של בייקון!" בין אם זה מזכיר לכם משהו ובין אם לא, הפטריות האלה, במרקמן הבשרני והטעם המעושן, בכריך או על טוסט, עם חסה ועגבניה, פשוט טעימות! שימו לב, כשתפתחו את הבקבוק, יעלה במטבח ריח של מדורה.
איפה קונים: אני מצאתי בחנות "מזרח ומערב", טבעוני וכשר. 

 "בייקון פטריות"  
רכיבים, לשני כריכים
2 פטריות יער
3 כפות רוטב סויה
2 כפות שמן
1 כף סירופ מייפל (לא חובה)
8 טיפות עשן נוזלי
הכנה
מנקים את הפטריות ופורסים אותן. 
בכלי שטוח שיכיל את כל הפרוסות, רצוי בשכבה אחת, מערבבים את רוטב הסויה, השמן, סירופ מייפל ועשן נוזלי. מוסיפים את פרוסות הפטריות, מטלטלים את הכלי עד שכל הפרוסות מתכסות בנוזל ומשרים כחצי שעה. 
מחממים תנור לחום בינוני, מרפדים תבנית בנייר אפייה, ומפזרים עליו את פרוסות הפטריות. אופים כרבע שעה, עד שהפטריות צלויות אך לא יבשות.
אפשר גם לטגן את הפטריות במחבת, על להבה בינונית: משמיטים את השמן מנוזל ההשריה ומשתמשים בו לטיגון. מטגנים עד שמשחים מצד אחד, הופכים ומשחימים צד שני. את השאריות אפשר לשמור יומיים-שלושה במקרר, ולהוסיף לסלט.

אפשר גם לטגן
גיוון: אפשר להשתמש בגזר פרוס דק-דק במנדולינה במקום בפטריות. לטעמי, הפטריות מוצלחות יותר. 

להרכבה: מכינים כריך עם פטריות מעושנות, עגבניה וחסה. אפשר למרוח את הלחם בסויונז/מיונז טבעוני או בממרח אבוקדו.


עם טוסט או על לחם - בתיאבון!