כרוב מאודה בזרעי שומר, כמון ושומשום

כשהייתי ילדה, הטריד אותי מאד גורלו של בר כוכבא, כפי שסופר בשירו של לוין קיפניס:

יום אחד קרה מקרה, הה! מקרה עצוב

בר כוכבא נפל בשביל, והושם בכרוב

מה נורא כרוב זה! בו שכן אריה...

שנים רבות עברו עד שהבנתי שה"שביל" כלל אינו השביל המוביל לגנון רבקה, וה"כרוב" הוא בכלל כלוב, וכך היה בו מקום גם לבר כוכבא וגם לאריה... למדתי גם על ההבדל בין הכרוב, היישות המכונפת הנזכרת לא-אחת בתנ"ך, לבין הירק העגול הנזכר במשנה - מקור שמו של הראשון כנראה באכדית, ושל האחרון ביוונית.

המתכון שלפניכם מפתיע: אמנם הכרוב מבלה זמן לא מועט במחבת, אבל טעמו, עם התבלינים ההודיים, מרענן ומיוחד, ובכלל לא מזכיר את הכרוב המאודה ה"מוסדי".

כדאי להיצמד לכמויות התבלינים במתכון: זה נשמע מעט, אבל התבלון מדוייק ומוצלח.

רכיבים

3-2 כפות שמן

¼ כפית זרעי כמון

½ כפית זרעי שומר

1 כפית שומשום

4 בצלים ירוקים – החלק הלבן בלבד, קצוץ

1 כרוב לבן בינוני, חתוך לשישיות לאורך ופרוס

½1 כפיות מלח

¼ כפית שבבי צ'ילי

1 כף מיץ לימון טרי

½ כפית גארם מסאלה

הכנה

בסיר רחב בעל תחתית כבדה, או בווק, מחממים את השמן על להבה בינונית-גבוהה ומטגנים בו את הכמון, השומר והשומשום במשך כדקה, עד שעולה ניחוח מהתבלינים. נזהרים לא לשרוף.

מוסיפים את הבצל הקצוץ, מערבבים כדקה ומוסיפים את הכרוב הפרוס. מערבבים ובוחשים, ותוך כדי בחישה נפח הכרוב יורד.

מוסיפים מלח ושבבי צ'ילי וממשיכים לערבב, בלי מכסה, כעשר דקות עד שכל הכרוב רך. מוסיפים מיץ לימון, מערבבים ומכבים את האש. מוסיפים גארם מסאלה ומערבבים.

פיצה בננה - קינוח מנצח

לטעמי, זהו הקינוח המנצח של החורף! עיגולים של בצק פיצה דק, מוברשים בשמן קוקוס, מצופים בבננות זרויות בתערובת סוכר חום, אבקת וניל ושמן קוקוס. הסוכר מתקרמל בחום התנור, חלקים מהבצק פריכים וחלקים אחרים רכים ונימוחים מבננה. בכל ביס יש מרקמים אחרים וטעמים שונים, ועל כולם שולט טעם של "עוד!"

אם עדיין לא סגרתם תפריטים לחנוכה, סמנו לכם את המתכון הזה לאחד מהערבים. את הרעיון קיבלתי מאחותי, בעקבות מנה שטעמה במסעדה לא טבעונית. תחקרתי אותה, שלא לומר חפרתי לה, וניגשתי לטבען את המתכון. תוך כדי הכנה, תוך כדי צילומים, ויותר מכול, תוך כדי אכילה... לא הפסקתי להתלהב!

לבצק

500 גרם קמח לבן (בערך ½3 כוסות)

2 כפיות שמרים יבשים

2 כפיות מלח

250 מ"ל מים

לציפוי

5 כפות סוכר חום

5 כפות שמן קוקוס

¼ כפית אבקת וניל טהור

4-3 בננות קלופות ופרוסות

מעט שמן קוקוס להברשה

לקישוט (לא חובה)

פירות יער או פרוסות תות שדה

הכנה

מנפים את הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את השמרים ומערבבים. מוסיפים מלח ומפעילים את המיקסר. מוסיפים בהדרגה את המים עד שנוצר בצק חלק שנפרד מדפנות הקערה. אם צריך, מוסיפים כף מים או יותר. לשים את הבצק כשבע דקות, מכסים במגבת ומשאירים להתפחה כשעה בטמפרטורת החדר. 

לחלופין, אפשר וגם מומלץ להתפיח במשך כמה שעות במקרר. הבצק נשמר יפה במקרר יממה ויותר.

מוציאים את האוויר מהבצק שתפח (בשלוש-ארבע לישות קלות), ומחלקים אותו ל-10-12 חלקים שווים.

מרדדים כל חלק לעיגול ומניחים על נייר אפייה. עד כאן ניתן להכין מראש וגם להקפיא.

מורחים את עיגולי הבצק במעט שמן קוקוס

מסדרים פרוסות בננה על הבצק המשומן וזורים עליהן תערובת סוכר

מחממים את התנור לחום גבוה – הכי גבוה שניתן – ושמים בו שתי תבניות להלהטה.

בקערה בינונית מערבבים את הסוכר, אבקת הווניל ושמן הקוקוס.

מברישים כל עיגול בצק במעט שמן קוקוס, מסדרים עליו פרוסות בננה ומפזרים מעל, די בנדיבות, מתערובת סוכר.

כשהתנור מגיע לחום המרבי, מוציאים בזהירות את התבניות הלוהטות. מחליקים את הפיצות יחד עם נייר האפייה אל התבנית, מכניסים לתנור ואופים כשש דקות, תלוי בתנור ובגודל הפיצה.

מוציאים מהתנור, מקשטים בפירות יער ומגישים.

הערות

לא אוהבים שמן קוקוס, או יקר לכם מדי? אפשר להמיר במחמאה/מרגרינה.

לא אוהבים בננות? הפיצה תהיה מעולה גם עם פרוסות של פירות קיץ: שזיף, נקטרינה, אפרסק. אני ממש מחכה לקיץ כדי לנסות!

מה זה העיגול הלבן משמאל לפיצה בתמונה העליונה? קרם קוקוס מוקצף ומוקפא. בדיעבד, זה ממש מיותר ולא נחוץ. 

אפשר להשתמש בבצק גם לפיצה רגילה? בהחלט לגמרי! במקור זהו בצק לפיצה של בשלנית מוכשרת שנקראת ברחבי הרשת "אקס ניו-יורקית". אני מקווה להעלות בקרוב מתכון מסודר לפיצה טבעונית.

איך מקפיאים את עיגולי הבצק? בין יריעות של נייר אפיה משומן קלות. להכנה, פשוט מוציאים מהמקפיא, מחממים את התנור ומארגנים ציפוי: בינתיים הבצק יפשיר.

עוגיות ירושלמיות

עוגיות טבעוניות ללא שומן טראנס, נימוחות ומבושמות בתערובת תבלינים. אי אפשר להפסיק לזלול אותן.

שתי חברות ממשפחות ירושלמיות ותיקות (שבעה או שמונה דורות) נתנו לי כל אחת גרסה אחרת של המתכון. למתכון של אמא של יעל קוראים ״עוגת קובייה״ ולמתכון של סבתא של רחלי קוראים ״עוגיות גרוּבְּיֵיל״. ההבדל בין המתכונים הוא אבקת אפייה וחיתוך לפני האפייה במתכון של רחלי. הגרסה שכאן משלבת בין העוגה של יעל והעוגיות של רחלי.

גוגל לא עזר לי למצוא סימוכין ברשת, אבל להפתעתי למדתי ש״גרובייל״ הוא שם של פוקימון, וגיליתי שפע של רעיונות לאפות עוגה בצורת קובייה הונגרית. 

במתכונים המקוריים תערובת התבלינים כללה קינמון, ציפורן, וניל. אני בחרתי להשתמש בחוויאג׳ לקפה. 

רכיבים

500 גרם קמח לבן

2 כפות חוויאג׳ לקפה

200 גרם (כוס אחת) סוכר לבן

1 כוס שמן חמניות

חופן שומשום (לא חובה)

הכנה

מחממים תנור לחום בינוני-נמוך (160 מעלות צלסיוס) ומרפדים תבנית בינונית (בערך 30x25 ס״מ) בנייר אפיה.

מנפים קמח ותבלינים. מוסיפים סוכר  ושומשום אם משתמשים ויוצקים את השמן תוך כדי ערבוב. התערובת פירורית מאד.

מהדקים את התערובת בתבנית ומיישרים. מסמנים בסכין חיתוכים כדי להקל על החיתוך אחרי האפייה (את הגרובייל של רחלי חותכים למעויינים) ואופים כשלושים דקות.

מצננים וחותכים לפי הסימון.

אפשר להקפיא.

למעלה: העיסה בקערה, למטה: העיסה מהודקת בתבנית

העוגיות חתוכות בתבנית

עוגת שוקולד בציפוי שוקולד

עוגה שוקולדית, עסיסית, לחה, טעימה ו...טבעונית. אפשר לצפות אותה בשוקולד, אפשר לחצות אותה ולמלא בקרם או בריבה. כל הטועמים, טבעונים ואלו שעדיין אינם טבעונים, מתמוגגים מטעמה! לאירועים מיוחדים אני מצפה ומקשטת את העוגה, אבל היא נהדרת גם כמו שהיא.

יש לי ספר בישול ישן שמופיע בו מתכון דומה מאד, ל"עוגה של חורף 1973" , ללא ביצים וחמאה, בקיצור עוגה טבעונית כהלכה. לאחרונה למדתי לדעת שהעוגה בכלל לא הומצאה אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשהיה בארץ מחסור בביצים ובמוצרי חלב. היא מוכרת באנגלית כ Crazy/Wacky Cake מתקופת מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך כ- Depression Cake, מתקופת המפולת הכלכלית שבין שתי מלחמות העולם!

 בחוברת שבקישור הזה אפשר לראות מתכונים רבים לעוגות ללא ביצים (אך לא טבעוניות) מתקופת מלחמת העולם הראשונה, שעוד מעט ימלאו 100 שנה לתחילתה.

רכיבים לעוגה

280 גרם (2 כוסות) קמח לבן

280 גרם (כוס וחצי פחות 2 כפות) סוכר לבן

½1 כפיות סודה לשתייה

40 גרם קקאו

¾ כוס שמן חמניות

1 כפית תמצית וניל

½1 כפות חומץ לבן או חומץ תפוחים

½1 כוסות קפה חם או מים חמים

אפשר להוסיף לעיסה שברי שוקולד, חמוציות, דובדבנים.

הכנה

מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס). משמנים תבנית עגולה בקוטר 20 ס״מ.

בקערה בינונית מערבבים קקאו וסוכר, ומועכים גושי קקאו אם צריך. מנפים לקערה את הקמח עם הסודה לשתייה.

מוסיפים שמן, תמצית וניל, חומץ וקפה חם או מים חמים. מערבבים היטב, מעבירים לתבנית ואופים כארבעים דקות עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא כמעט יבש.

לציפוי ולקישוט

חוצים, מורחים את המחצית בריבה או ב-100 גרם שוקולד מומס, מעורבב עם כף גדושה חמאת בוטנים. מכסים במחצית השנייה.

ממיסים במיקרוגל 100 גרם שוקולד מריר, מוסיפים כף שמן או שמן קוקוס ויוצקים על העוגה לציפוי.

קישוטי בוטנים 

3 כפות סוכר (לבן או חום)

כוס בוטנים קלויים (אפשר מלוחים) קצוצים

מחבת בינונית כבדה

משטח מכוסה בנייר אפייה משומן

כפפות מטבח טובות

ממיסים שלוש כפות סוכר במחבת: פשוט משאירים את הסוכר במחבת על להבה בינונית, עד שהוא מתחיל להתקרמל. שנייה לפני שזה קורה, נדמה שהכול אבוד ואז לפתע נוצר אגם זהוב במחבת. זה רגע משמח מאד. מוסיפים את הבוטנים הקצוצים, מערבבים מעט ויוצקים את התערובת על נייר אפייה משומן, בשכבה דקה. מקררים היטב ושוברים לשברים יפים.

נזהרים מאד במהלך הקרמול, ומשתמשים בכפפות חסינות אש. מסוכר לוהט חוטפים כוויות לא נעימות!

קארי תפוחי אדמה וחומוס עם אורז בסמטי

   

״קארי״ היא מילה הודית (טאמילית) שפירושה רוטב, שאומצה באנגלית לציון תבשילים בסגנון הודי, עשירים בתבלינים ולעתים חריפים ומפולפלים.

המטבח ההודי המגוון היה לחלק חשוב באימפריה הבריטית: ברומן ״יריד ההבלים״, סאטירה חברתית שנכתבה בשנים 1848-1847, טועמת בקי שארפ, היתומה בעלת השאיפות החברתיות, קארי חריף כדי לשאת חן בעיני ג׳וזף סדלי, גובה המכס הרווק שעשה הון בהודו. היא חווה "עינוי שאין בשר-ודם יכול לעמוד בו." 

חבורת הקומיקאים האסיאתים ״שככה יהיה לי טוב״ לקחה את המנהג הבריטי לצאת למסעדה הודית אחרי ערב של שתייה לשכרה ולהזמין את המנות החריפות ביותר, ושיקפה אותו, אחד לאחד והפוך-על-הפוך, בחבורת צעירים הודים במסעדה אנגלית בבומביי. הם דורשים לדעת ״מה הדבר הכי תפל בתפריט?״, מעליבים את המלצר, משבשים את שמו ואת שמות המאכלים, מזמינים תוספת של 24 מנות צ׳יפס וקמים להכות את המלצר כשהוא מעיר שאולי הזמינו יותר מדי אוכל.

הקארי שלפניכם בכלל לא חריף, אלא עשיר בטעמים מענגים. קליית התבלינים לפני הבישול מעמיקה את טעמם. החומוס והעדשים הם מנת חלבונים יפה שמעלה את ערכו התזונתי של התבשיל. 

להכנת הקארי

רכיבים

לשש מנות נדיבות

1 כפית זרעי כוסברה

½ כפית זרעי כמון

4 תרמילי הל מפורקים (הזרעים בלבד)

1 עלה דפנה

2 ס"מ מקל קינמון

4 כפות שמן חמניות

5 גבעולי בצל ירוק קצוצים: החלק הלבן והחלק הירוק לחוד.

6 שיני שום כתושות

1 כף ג'ינג'ר טרי מגורר

4 תפוחי אדמה גדולים, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1 בטטה קלופה או חצי דלורית, קלופה וחתוכה לקוביות קטנות

2 עגבניות בינוניות, קצוצות

4 קישואים חתוכים לקוביות קטנות (לא חובה)

צרור גדול כוסברה – גבעולים ועלים לחוד

קופסה גרגירי חומוס (משקל מסונן 290 גרם)

4 כפות עדשים אדומות או צהובות, מושרות במים לפחות חצי שעה

2 כפות ממרח קארי לא חריף

½1 כוסות מים

½ כפית כורכום טרי מגורר

הכנה

מתחילים בקליית התבלינים בסיר שבו נבשל בהמשך את הקארי. מחממים את הסיר, בלי שמן, וקולים במשך כשתי דקות את זרעי הכמון, הכוסברה וההל, עד שעולה ריח מעודן מהסיר. זהירות, לא לשרוף! במהלך הקלייה, אחרי כדקה, מוסיפים את עלה הדפנה. מוציאים מהסיר, כותשים את הזרעים (לא את עלה הדפנה) במכתש ועלי ושומרים בצד. אם אין מכתש ועלי, אפשר למעוך את הזרעים בין שתי כפות, או באמצעות קצה של מערוך.

מחממים את השמן בסיר על להבה בינונית ומטגנים בו את החלק הלבן של הבצל הירוק יחד עם השום והג'ינג'ר. מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה והבטטה (או דלורית) ומטגנים בשמן. מוסיפים את התבלינים הכתושים, עלה הדפנה ומקל הקינמון. מערבבים ומטגנים כשלוש דקות, ומוסיפים את הקישואים והעגבניות עם גבעולי הכוסברה הקצוצים.

מוסיפים ממרח קארי, עדשים מסוננות, חומוס שטוף ומסונן, ומערבבים. מוסיפים מים וכורכום טרי – מתחילים עם כוס וחצי מים, ואם יש צורך מוסיפים בהמשך עוד מים. התבשיל אמור להיות סמיך אבל לא שוחה בנוזלים. הירקות יפרישו נוזלים והעדשים יספחו חלק מהם.

מעבירים ללהבה קטנה, מכסים ומבשלים כשעה. בוחשים מדי פעם. ממליחים לפי הצורך. מוסיפים את עלי הכוסברה והבצל הירוק הקצוץ, ומגישים עם אורז בסמטי.

להכנת האורז

רכיבים

1 כף שמן חמניות

1 כף עדשים צהובות (לא חובה)

2 כוסות אורז בסמטי

½ כפית כורכום טרי מגורר (לא חובה)

3 כוסות מים רותחים

הכנה

בסיר בינוני שיש לו מכסה מתאים, מחממים את השמן ומטגנים בו את העדשים כשתי דקות, עד שהן משנות צבע ומשחימות. מוסיפים את האורז ומטגנים אותו עד שכל הגרגרים מכוסים בשמן וצבעם משתנה. מוסיפים כורכום (אם משתמשים) ומים רותחים, מכסים היטב ומבשלים 14 דקות על להבה קטנטנה, בלי לפתוח את המכסה. מכבים את הלהבה, ממתינים חמש דקות לפני פתיחת המכסה.

הערות:

כדאי להשקיע בצנצנת של ממרח קארי לא חריף. אני קונה מתוצרת אשוקה או ראג'ה, בחנות "מזרח ומערב" בשוק הכרמל. אם אין, אפשר להמיר בכף גדושה של אבקת קארי לא חריפה.

לא אוהבים כוסברה? חבל, אבל לא נורא. החליפו את הכוסברה הטרייה בבצל ירוק קצוץ או בעירית קצוצה. הוסיפו כף מיץ לימון בסוף הבישול.

פאייה טבעונית עם תרד ואפונה

לכבוד החורף, ולכבוד אחותי שאוהבת תבשילי אורז, קבלו וריאציה טבעונית על פאייה. מן הסתם המנה הזו לא תעבור מבחן "נאמנות למקור" בוולנסיה, מולדת הפאייה, אבל מבחן טעם היא תעבור בהצטיינות: היא מבושמת בזעפרן, מעודנת בשמן זית, ועשירה בטעמים ובמרקמים מענגים.

יש הרבה שלבים בהכנה, אבל חלק מהם אפשר להכין מראש. 

רכיבים

חצי קילו תרד טרי

6 כפות שמן זית כתית

2 בצלים סגולים, חתוכים לרבעים ופרוסים דק

4 שיני שום פרוסות

2 כפות שקדים קצוצים

רבע כפית שבבי צ׳ילי

2 עגבניות בינוניות קצוצות דק

חצי פלפל אדום קצוץ דק

250 גרם אורז ארבוריו

מלח ופלפל לפי הטעם (להתחיל עם כף מלח אטלנטי)

1 כפית פפריקה מתוקה

חצי כפית חוטי זעפרן + כף מים רותחים

700 מ״ל ציר ירקות (מתכון בהמשך) 

כוס אפונה עדינה קפואה

הכנת הפאייה

אם אין ציר ירקות מוכן, מתחילים בבישולו. כדאי להכין כמות גדולה ולהקפיא במנות.

שוטפים את התרד, מעבירים לסיר גדול בלי מים, ומבשלים כארבע דקות, עד שהעלים ״נובלים״. יוצקים עליהם מים קרים כדי לשמור על צבעם, מסננים היטב, קוצצים ושומרים בצד.

בקערית קטנה משרים את הזעפרן בכף מים רותחים.

במחבת רחבה בעלת מכסה או במחבת ייעודית לפאייה מחממים את השמן ומטגנים בו את הבצל והשום על להבה בינונית, כעשר דקות. בוחשים מדי פעם. 

מוסיפים את השקדים ושבבי הצ׳ילי. מטגנים שתי דקות.

מקטינים את הלהבה ומוסיפים עגבניה ופלפל קצוצים. מטגנים חמש דקות. בוחשים מדי פעם.

עד כאן ניתן להכין מראש.

מוסיפים את האורז, מערבבים היטב ומטגנים שתי דקות. ממליחים ומפלפלים, מוסיפים פפריקה.

מסננים את חוטי הזעפרן ומוסיפים רק את המים המבושמים לציר הירקות. מחממים את ציר הירקות ומוסיפים אותו למחבת. מרתיחים ומבשלים ברתיחה עדינה כרבע שעה עד שכמעט כל הנוזלים התאדו.

עכשיו מוסיפים את התרד הקצוץ ואת האפונה הקפואה, בוחשים ומבשלים חמש דקות. מכסים (עד עכשיו הבישול ללא מכסה) ומחכים חמש דקות לפני ההגשה.

הערה על זעפרן: הזעפרן נותן למנה את טעמה הייחודי. אפשר בהחלט להשתמש בזעפרן היווני, הזול יותר.

לציר ירקות

1 כף שמן זית

1 גזר קלוף

1 בצל קלוף

חצי גבעול סלרי

שני בצלים ירוקים

עלה דפנה

חצי צרור פטרוזיליה

כפית פלפל שחור שלם

כף מלח אטלנטי

חצי ס״מ שורש כרכום טרי (לא חובה)

ליטר וחצי מים

הכנת הציר

חותכים לרבעים את הבצל, הבצל הירוק והגזר. מחממים בסיר גדול את השמן ומוסיפים את כל הרכיבים, מכסים במים ומרתיחים. מכסים ומעבירים ללהבה קטנטונת. מבשלים שעה. מסננים. מסלקים את הירקות או טוחנים ושומרים במקפיא להכנת קציצות.

מבוסס על מתכון מהספר ״תבשילי חורף״ בהוצאת כרטא, ירושלים.

קציצות סלק ואורז עם עדשים שחורות

לשילוב המנצח של אורז וסלק יש ייחוס תלמודי – בדיון על מהות התבשילים המצווים לאכילה בסעודת הפסח: "מאי שני תבשילין? אמר רב הונא 'סילקא וארוזא'. רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא"  (מהם שני תבשילים? אמר רב הונא: סלק ואורז. רבא היה מחזר אחרי סלק ואורז, שכן כך יצא מפי רב הונא; תלמוד בבלי, פסחים קי"ד ע"ב).

הוספתי לאורז ולסלק עדשים שחורות, שמעלות את הערך התזונתי, "מדביקות" את העיסה ומקלות על יצירת הקציצות. נוח מאד להכין את הקציצות האלה, והן טעימות בפיתה עם טחינה וסלט או בצלחת עם תוספות.

רכיבים

לכ-20 קציצות בקוטר של 6 ס"מ

1 כוס אורז מלא

½ כוס עדשים שחורות, מושרות במים (לפחות חצי שעה)

1 כוס זרעי דלעת  

1 בצל גדול קצוץ

2 כפות שמן לטיגון

1 סלק גדול, קלוף וחתוך לרבעים

3 שיני שום קלופות

1 ס"מ זנגוויל טרי, מגורר

צרור כוסברה

¼ כוס חמוציות

3 כפות רוטב סויה

2 כפיות מלח

1 כף פפריקה מתוקה

½ כפית טבסקו

2 כפות חמאת בוטנים – חלקה או עם שבבים

הכנה

מתחילים בבישול האורז והעדשים בשני סירים, כמעט במקביל (האורז דורש יותר זמן). בסיר אחד מרתיחים 2 כוסות מים, ומעבירים לתוכו את האורז. בסיר האחר שמים את העדשים המסוננות, מכסים בכוס וחצי מים, ומביאים לרתיחה. מבשלים את האורז כארבעים דקות, עד שהוא רך. מבשלים את העדשים כרבע שעה, עד שהן רכות אך לא מתפרקות. מסננים אורז ועדשים.

בינתיים קולים את זרעי הדלעת במחבת יבשה, כחמש דקות. מעבירים את הזרעים למעבד מזון,* מחממים שמן במחבת ומטגנים את הבצל הקצוץ עד שיזהיב.

מעבירים למעבד המזון גם את האורז, העדשים, הסלק, הבצל המטוגן עם שמן הטיגון, שיני השום, הזנגוויל (אם משתמשים), הכוסברה והחמוציות, ומרסקים יחד לעיסה גסה, לא חלקה. מעבירים לקערה ומוסיפים סויה, מלח, פפריקה, טבסקו וחמאת בוטנים. מערבבים היטב, טועמים ומתקנים תיבול.

מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות צלסיוס) ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

לוקחים כף מהעיסה ומעצבים אותה בידיים רטובות לקציצה בקוטר של 6 ס"מ. מניחים בתבנית וממשיכים כך עם שאר העיסה.

אופים את הקציצות כשלושים דקות.

וריאציה לקציצה

אפשר ומומלץ להשתמש בעיסה גם להכנת בצלים ממולאים, רכים ועסיסיים.

אין ירק שקל יותר למלאו מאשר בצל: חורצים בסכין לאורך הבצל משורש עד גבעול אבל רק עד אמצע הבצל. מבשלים כעשר דקות במים רותחים, מסננים ומצננים.

עכשיו מפרקים בקלות את גלדי הבצל, שמים בקצה של כל גלד כפית גדושה של עיסה, והגלד פשוט מתגלגל מעצמו סביבה.

ממלאים סיר בבצלים הממולאים, מכסים במים, מוסיפים ארבעה שזיפים מיובשים בשביל הצבע, כף רכז רימונים, כפית מלח, פלפל, עלה דפנה ומעט בהרט, מרתיחים ומבשלים על להבה קטנטנה כשעה. 

גם הקציצות וגם הבצלים הממולאים נשמרים היטב בהקפאה.

* הערה בדיעבד על מעבד מזון: אני משתמשת במג'ימיקס גדול, וטוחנת את כל הרכיבים ביחד בקלות. אם יש לכם מעבד קטן או פחות חזק ממג'ימיקס, כדאי לטחון את הרכיבים בנפרד, בהדרגה. שימו לב שהסלק אינו מבושל, ולכן קשה יותר משאר הרכיבים.